רשלנות רפואית היא מתן טיפול רפואי אשר אינו עומד בקנה אחד עם הפרקטיקה הרפואית המקובלת, קרי, הרופא לא פעל כפי שרופא סביר היה פועל באותן הנסיבות.
רשלנות רפואית עלולה לגרום לנזק פיזי חמור למטופל, המלווה פעמים רבות גם בנזק נפשי כבד ועל כן, באפשרות הנפגע להגיש תביעה כספית לקבלת פיצוי בגין כל הנזקים שנגרמו לו עקב הטיפול הרשלני.
הוכחת טענת הרשלנות, מתבססת בעיקר על חוות דעת של מומחה רפואי, המוגשת עם כתב התביעה. בחוות הדעת, מסביר המומחה מדוע כשל הנתבע במתן הטיפול וכיצד היה עליו לנהוג בנסיבות המקרה. כמו כן, חוות הדעת מסבירה את הקשר הסיבתי שבין הטיפול, לבין הנזק ממנו סובל התובע, בגינו הוגשה התביעה.
באילו מקרים עלולה להתרחש רשלנות רפואית?
ישנן דוגמאות רבות לרשלנות רפואית, היות שזו יכולה להתרחש בכל סוג של טיפול רפואי ובכל שלב לאורך הטיפול. למשל, ישנם מקרים רבים של רשלנות רפואית בהריון ובלידה, הבאים לידי ביטוי בין השאר באי ביצוע בדיקות חיוניות לפני ו/או במהלך ההיריון. רשלנות רפואית בלידה, מתרחשת למשל, בשל בחירה שגויה של שיטת הלידה.
ישנם מקרים של רשלנות רפואית בניתוחים, הן רפואיים והן אסתטיים, למשל, בשל אי קבלת הסכמה מדעת של המטופל לניתוח, או כאשר הניתוח עצמו בוצע ברשלנות, בהעדר מיומנות מתאימה של המנתח. לעיתים, הרשלנות הרפואית באה לידי ביטוי לאחר הניתוח, משהרופא אינו מבצע מעקב רפואי כנדרש אחר מצבו של המנותח, לאחר הניתוח.
למרבה הצער, ישנם גם מצבים של העדר אבחון, או אבחון מאוחר של מחלות, אשר יכול לנבוע מסיבות שונות, כמו אי הפניית המטופל לבדיקה חיונית, או פענוח שגוי של בדיקה. לא פעם, מדובר במחלה, אשר גילוי מוקדם הוא קריטי להחלמתו של המטופל, כמו סרטן למשל.
בהעדר נזק – האם ישנה רשלנות רפואית?
על הרופא חלה חובת זהירות כלפי מטופליו. משמעותה של חובת הזהירות, היא כי על הרופא להעניק למטופליו טיפול רפואי מקצועי, מיומן ולנהוג בזהירות תוך הפעלת שיקול דעת, טרם קבלת כל החלטה הנוגעת לטיפול. הפרת חובת הזהירות בכל מובן, אם בפעולה ואם במחדל, היא רשלנות רפואית, בין אם היא גרמה למטופל לנזק ובין אם לאו.
פירושו של דבר כי למטופל קמה עילת תביעה, בכל מקרה בו חרג הרופא מסטנדרט הטיפול הסביר, אף אם לא נגרם לו נזק. אולם, מטבע הדברים, מרבית התביעות המוגשות לבתי המשפט, בגין רשלנות רפואית, מוגשות על ידי מטופלים אשר נגרם להם נזק פיזי מהותי בשל הטיפול. זאת משום שללא נזק פיזי משמעותי, אשר פגע באופן ניכר ביכולת התפקוד של המטופל ובאיכות חייו, סכום הפיצוי הכספי שייפסק לו יהיה נמוך מאוד. מצב זה יוצר חוסר כדאיות כלכלית בהגשת התביעה.
הגשת תביעה בגין נזק נפשי
כל מקרה של סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל, הוא רשלנות רפואית, אולם כאמור, בדרך כלל, לא יהיה היגיון כלכלי בהגשת התביעה, ללא קיומו של נזק פיזי מהותי, ארוך טווח. עם זאת, חשוב לציין, כי טיפול רפואי רשלני יכול לגרום למטופל גם לעוגמת נפש רבה, אף אם לא נגרם לו נזק פיזי חמור. במצב זה, ייתכן כי כדאי יהיה להגיש תביעה, היות שבתי המשפט מכירים בסוג זה של נזק והמטופל יוכל לקבל פיצוי כספי, הכול בהתאם לנסיבות המקרה.
יתרה מזאת, יש הסבורים כי כל מקרה של רשלנות רפואית, דורש הגשת תביעה, אף אם לא נגרם למטופל כל נזק, זאת לשם הרתעת הרופאים והמוסדות הרפואיים השונים, מאי שמירה על סטנדרט הטיפול המקובל. שהרי, כל מקרה של רשלנות רפואית, טומן בחובו פוטנציאל לגרימת נזק חמור ביותר, לעיתים אף בלתי הפיך למטופל ויש צורך בצעד מרתיע, כמו תביעה משפטית, בכדי להביא לשינוי התנהגותי.
