מחלת סרטן השד מהווה אחת ממחלות הסרטן הנפוצות ביותר בימינו, כאשר ייחודה הבולט של המחלה, בניגוד למחלות סרטן אחרות אשר עודן נחשבות לרוב ל״מחלות זקנה״, הוא שכיחותה הגבוהה יחסית בקרב נשים צעירות בגילאי הביניים, דהיינו 30-40.
יצוין בהקשר זה, כי נכון להיום, ועל אף שאותרו חלק מהגורמים הישירים למחלה, סיבותיה המלאות טרם אופיינו במלואן, מה שמקשה על התאמת הטיפול בכל מקרה ומקרה.
חרף ההתקדמות הרפואית העצומה שנעשתה בטיפול במחלת סרטן השד לאורך העשורים האחרונים, והתאמת טיפול רפואי המאפשר, ביותר ויותר מקרים, החלמה מלאה מהמחלה, הטיפול במחלה עודנו נחשב כחוויה לא פשוטה עבור המטופלות, וזאת בלשון המעטה. בחלק ניכר מהמקרים, ובנוסף להשפעות הלוואי הנובעות מהטיפולים הרפואיים עצמם (כימותרפיה/הקרנות), רבות מהמטופלות נדרשות, במסגרת הטיפול, לעבור ניתוח כריתת שד לצורך הסרת הגידול הסרטני, מה שמשליך משמעותית על מצבן הרפואי, כמו גם על דימוי הגוף וביטחונן העצמי.
ניתוח כריתת שד – משמעות
במסגרת ניתוח כריתת שד, אשר נעשה במרבית המקרים בנוסף לפרוטוקולי טיפול נוספים, בעיקר כימותרפיה, המטרה היא להסיר את הגידול הסרטני במלואו, כאשר היקף רקמת השד אשר מוסרת במסגרת הניתוח משתנה בהתאם להיקף הגידול ולמידת התפשטותו. בעוד שבמקרים בהם המחלה התגלתה בשלב מוקדם, ניתן יהיה לרוב להסתפק בכריתה חלקית של השד, במקרים בהם הגידול הסרטני הספיק להתפשט במידה ניכרת, לרוב לא יהיה מנוס מהסרת חלק ניכר מרקמת השד, או אף את השד כולו.
במסגרת הניתוח, אשר מתרחש בהרדמה מלאה, צוות הרופאים מסירים את הרקמה הסרטנית, כמו גם אזור נלווה מסביבו, בתור ״שולי ביטחון״, שהרי די בתא סרטני אחד שלא הוסר בניתוח כדי להוביל להישנות המחלה בתוך זמן קצר. בהמשך, ומתוך הבנה בדבר ההשלכות האישיות הכבדות על נשים שעברו את הפרוצדורה, בתי החולים בישראל מציעים גם ניתוחי שחזור, המאפשרים לשקם, ולו במידת מה, את צורתו החיצונית של השד לאחר הניתוח.
ניתוח כריתת שד – רשלנות רפואית
לאור שכיחותו הגבוהה יחסית של סרטן השד, אשר מהווה מחלת הסרטן הנפוצה ביותר בנשים ברחבי העולם, כמו גם בישראל, ניתוחי הסרת שד הפכו למחזה נפוץ יחסית, כאשר המחלקות האונקולוגיות השונות בבתי החולים בישראל צברו ניסיון ארוך ומוצלח בתחום. מסיבה זו, מרביתם המוחלט של ניתוחי כריתת שד מבוצעים בצורה שוטפת ובהצלחה מלאה, כאשר המטופלות חוות אך תופעות לוואי מעטות ונסבלות לאחר מכן.
עם זאת, קיימים מקרים חריגים בהם ניתוח כריתת שד לא התרחש בהצלחה, כמו לדוגמא במקרים בהם רקמת השד הנגועה לא הוסרה במלואה עקב טעות מצד הצוות הרפואי המטפל. מקרים כאלו צפויים להוביל לחזרת המחלה בתוך זמן קצר, כאשר המטופלת, בנוסף לקושי שהיה מנת חלקה בעקבות הניתוח, נדרשת להתמודד עם עם שובה של המחלה הקשה.
קיימים גם מקרים בהם, עקב פרוטוקול טיפול לא מקצועי, או עקב התנהלות רשלנית במהלך הניתוח עצמו, המטופלת סובלת מתופעות לוואי חריגות בחומרתן, או אף מנזק רפואי ארוך טווח שאינו מחוייב המציאות. במקרים מסוג זה, וככל שניתן להוכיח כי הנזקים הרפואיים שנגרמו למטופלת נגרמו במישרין עקב התנהלות רשלנית מצד הצוות הרפואי. אשר לאור ניסיונו המקצועי, או מכוח תפקידו, היה נדרש לפעול בצורה שונה מזה שנקט בפועל.
ניתן לדרוש מהגורם האחראי לשאת בתוצאות התנהלותו הרשלנית, וזאת במסגרת תביעת רשלנות רפואית, ודרישה לפצות את המטופלת במלוא הנזק הרפואי שנגרם לה כתוצאה מהתנהלות זו, מה שפעמים רבות מסתכם בסכומים של עשרות ומאות אלפי שקלים.
