התקרחות היא אחת הבעיות הקוסמטיות, אשר ניתן לטפל בהן בצורה פשוטה יחסית, על ידי ניתוח השתלת שיער. המנתח נוטל דגימות שיער מחלקים שונים בגופו של המנותח, לרוב מן העורף ומשתיל אותן על האזור בו השיער נשר וחדל לצמוח.
כבכל ניתוח אחר, גם בניתוח של השתלת שיער, יכולה להתרחש רשלנות רפואית. המשמעות היא כי המנתח ו/או הצוות הרפואי העובד עמו, חרג מסטנדרט הטיפול המקובל, במסגרת ההליך הרפואי וגרם למנותח נזק פיזי משמעותי. כך, שבמקום להטיב עם המנותח, לשפר את בטחונו העצמי ולתת פתרון לבעיות ההתקרחות, הורע מצבו של המטופל ונגרם לו נזק.
רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער, יכולה לקרות בשלבים שונים של ההליך הרפואי, החל משלב ההרשמה לניתוח, בו מחויב המנתח למסור למטופל, את כל האינפורמציה לגבי הניתוח וכלה בביצוע רשלני של הניתוח עצמו ורשלנות במעקב הרפואי אחר המטופל, לאחר הניתוח.
אי קבלת הסכמה מדעת לניתוח
החוק בישראל קובע כי אין לתת טיפול רפואי, ללא שניתנה הסכמה מדעת לטיפול. הסכמה מדעת פירושה, כי הרופא הסביר למטופל בצורה המובנת לו, את כל הפרטים הרפואיים הרלוונטיים לגבי הטיפול הרפואי אותו הוא עתיד לעבור.
מסירת כל המידע, מאפשרת למטופל, לקבל החלטה מושכלת, האם לעבור את הטיפול או לבחור שלא לעבור אותו. כאשר הרופא אינו מוסר למטופל, את כל האינפורמציה הרלוונטית, הוא מונע ממנו למעשה, לקבל החלטה מדעת, משום שהסכמתו לעבור את הניתוח, אינה מבוססת על שיקולים רפואיים.
במסגרת ניתוח השתלת שיער, מחויב המנתח להסביר למנותח, את כל המידע הרפואי הרלוונטי לגבי הניתוח, כדי שיוכל לשקול אם ברצונו לעבור אותו: מהי התוצאה הצפויה של הניתוח, אלו סיבוכים יכולים לקרות במהלכו, האם תיוותר צלקת מן הניתוח או סימנים אחרים, מהו זמן ההחלמה מן הניתוח וכיוצא בזה.
אי מסירת כל המידע או חלקו, מהווה פגיעה באוטונומיה של המנותח, פגיעה אשר ניתן לקבל בגינה פיצוי כספי. כמו כן, אם נגרם למנותח נזק במהלך הניתוח, שלו היה מודע לו, היה בוחר שלא לעבור את הניתוח, יוכל לתבוע פיצוי בגין כל נזק שנגרם לו בניתוח.
ביצוע הניתוח ברשלנות
בניתוח השתלת שיער, מושתלים למנותח זקיקי שיער ממקום אחר בגופו ואלו אמורים להמשיך לצמוח ולפתור את בעיית ההתקרחות. לעיתים, המנתח מתרשל בביצוע הניתוח עצמו והסיבה לכך יכולה להיות העדר מיומנות וניסיון מספקים של המנתח, בחירה שגויה בשיטת הניתוח וכדומה.
כל מקרה של רשלנות בניתוח, יכול לגרום למנותח לנזק פיזי חמור, אליו יתלווה מטבע הדברים גם נזק נפשי, שהרי המנותח החליט לעבור את הניתוח, בכדי לשפר את בטחונו העצמי. לא זו בלבד כי הניתוח אינו שיפר את מצבו של המנותח, אלא שהוא גרם למנותח נזק פיזי, למשל, צלקות בקרקפת והותירו עם עוגמת נפש רבה.
רשלנות המנתח בביצוע מעקב רפואי
עם סיומו של הניתוח, על המנתח לבדוק את המנותח ולוודא כי הוא מתאושש מן הניתוח כראוי ורק אז לשחררו לביתו. כמו כן, עליו לזמנו לבדיקות ביקורת, על פי הנהלים המקובלים, כאשר המטרה של פגישות הביקורת, היא לוודא כי המטופל מרגיש טוב וכי לא התעוררה בעיה כלשהי הדורשת טיפול.
העדר ביצוע מעקב רפואי בכלל, או ביצועו באופן רשלני, עלול למנוע את גילויה של בעיה רפואית, אשר נוצרה עקב הניתוח ויכולה להסלים בשל אי טיפול.
הגשת תביעה לפיצויים
בכל אחד מן המקרים של רשלנות רפואית בניתוח השתלת שיער, יכול המנותח להגיש תביעה נגד הגורם הרשלני ולקבל פיצוי כספי בגין כל נזק שנגרם לו בשל הניתוח. תביעת רשלנות רפואית מוגשת באמצעות עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית, כאשר עם כתב התביעה, מוגשת גם חוות דעת של מומחה רפואי, המבסס את טענת התובע כי הנתבע התרשל וקובע את היקף הנזק שגרם הנתבע לתובע.
ראו גם:
רשלנות רפואית בניתוח להצמדת אוזניים
