מחלת ריאות חסימתית או COPD הוא המונח הרפואי המקצועי המשמש לתיאור של שתי מחלות מרכזיות: נפחת וברונכיטיס כרונית. מחלת ריאות חסימתית נחשבת למחלה קשה ולמעשה מדי שנה שלושה מיליון בני אדם הולכים לעולמם כתוצאה ממנה (בישראל לבדה הולכים לעולמם מדי שנה כשלושת אלפים חולים).
המחלה באה לידי ביטוי בקשיי נשימה, בצפצופים שנשמעים בזמן הנשימה, בתחושה של לחץ בחזה, בשיעול חמור המלווה בכיח, בחוסר יכולת לבצע פעילות גופנית שמוביל להשמנת יתר ועוד.
נפחת היא הגרסה שנחשבת לפחות חמורה מבין השתיים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שנפחת נחשבת למחלה שניתן להחלים ממנה באיטיות כל עוד החולה מוכן לבצע שינויים מסוימים באורח חייו כמו למשל הפסקת העישון.
הצורה החמורה יותר של COPD נקראת דלקת סמפונות כרונית. סוג זה בא לידי ביטוי בכך שהמוקוס המופרש בריאות נשאר בסמפונות ולא מתפנה מהגוף. סיבת המוות המרכזית היא דום נשימה ואיכות החיים של החולים בשני הסוגים ירודה ביותר.
אבחון של COPD
החשד לכך שישנו סיכוי רב כי המטופל סובל ממחלת ריאות חסימתית מתעורר לרוב כאשר מגיע אדם מעל גיל ארבעים שמעשן במשך עשרים שנה לפחות עם תלונות על קוצר נשימה. במידה ואדם כזה אכן מגיע לרופא, ישנו צורך לבצע לו בדיקות לאבחון של COPD.
בין הבדיקות שמשמשות לאבחון של מחלת ריאות חסימתית יש להזכיר בדיקות הדמיה שונות שמסייעות לבחון את האנטומיה התקינה או הלא תקינה של בית החזה והריאות כמו למשל בדיקת CT או צילום רנטגן.
בנוסף לכך, יש לבצע בדיקות אחרות כמו למשל דוגמית ליחה שמטרתה לשלול מצבים אחרים שהיו יכולים לבוא לידי ביטוי באותו האופן (זיהומים או גידול בריאה למשל), בדיקת גזים, בדיקת תפקודי ריאה (ספירומטריה) ועוד. בנוסף לכך, יש לקחת אנמנזה מלאה מהמטופל ולנסות להבין האם הוא סובל מגורמי הסיכון לחלות במחלה שכוללים בין היתר עישון סיגריות במשך עשרים שנה לפחות, חשיפה לזיהום תעסוקתי ועוד.
רשלנות רפואית באבחון COPD
הדבר החשוב ביותר שיש להבין בכל הקשור למחלת ריאה חסימתית הוא שמדובר על מצב מתקדם. לאור זאת, במצבים מסוימים ניתן לעכב את התקדמות המחלה ולהאט את הנזק המצטבר למערכת הנשימה ובמקרים מסוימים כפי שציינו, ניתן אף לעצור לחלוטין את ההתקדמות של המחלה. עם זאת, על מנת שניתן יהיה לעכב את קצב ההתקדמות של המחלה או להפסיק את הנזק לרקמת הריאה, ישנה חשיבות עליונה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר.
כל עיכוב במתן הטיפול שמקורו באבחון שגוי או לקוי יכול להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלת ריאות חסימתית. על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון מחלת ריאות חסימתית יש להוכיח לבית המשפט כי כל רופא סביר אחר יכול היה לאבחן את המחלה בהתבסס על הממצאים שעלו מבדיקות האבחון השונות. בנוסף לכך, יש להראות כי המטופל סבל מנזק וכן יש להראות כי לו היה האבחון מתבצע באופן מוצלח יותר, ניתן היה למנוע את הנזק או לכל הפחות לעכב אותו.
רשלנות רפואית באבחון מחלת ריאות חסימתית יכולה לבוא לידי ביטוי באבחון שגוי שבעקבותיו הוגש למטופל טיפול לא מתאים, באבחון שהוביל להיעדר טיפול כלל וכן באי שליחת המטופל לאבחון חרף התסמינים הרלוונטיים.
רשלנות רפואית בטיפול במחלת ריאות חסימתית
הטיפול במחלת ריאות חסימתית משתנה בהתאם לסוג המחלה הספציפי, בהתאם לתסמינים מהם סובל החולה, בהתאם לשלב שבו נמצאת המחלה מבחינת תפקודי הריאה של המטופל ועוד. המטרות הכלליות של הטיפולים הניתנים לחולים במחלת ריאות חסימתית הן לעכב את התקדמות המחלה, להקל על התסמינים מהם סובל החולה, לשפר את היכולת הפיזית של החולה לבצע פעולות שונות, לשפר את תפקודי הריאות שלו ועוד.
הטיפולים כוללים שימוש באינהלציה, סטרואידים, משאפים להרחבת הסמפונות ועוד כשבמקרים החמורים ביותר יהיה צורך לבצע השתלת ריאה. רשלנות רפואית בטיפול במחלת ריאות חסימתית יכולה לבוא לידי ביטוי במעקב לקוי ולא רציף אחר מצב החולה, בביצוע של ניתוח רשלני בריאות של המטופל שעלול להוביל לזיהום חמור, דימום ומגוון סיבוכים אחרים, במתן של טיפול לא מתאים בעקבות אבחון שגוי של המחלה ועוד.
