רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי (הרניה)

בקע מפשעתי הוא למעשה התרחבות של חלל הבטן באזור המפשעה בצורה של שק שמהווה מעין שלוחה של דופן הבטן. לשק זה יכולים לחדור איברים שבאדם הבריא נמצאים בתוך חלל הבטן.

הבקע מתרחש בעקבות התרופפות של דופן הבטן באזור המפשעות והוא יכול להיות מולד או נרכש. כל עוד בשק שנוצר לא כלואים איברים ולא קיימת סכנה של נמק, הרי שניתן לדחות את מועד ביצוע הניתוח לזמן לא מוגדר, אך בדרך כלל המנותחים בוחרים לעבור את הניתוח כאשר הם סובלים מכאבים ניכרים.

מהם התסמינים והסיכונים של בקע מפשעתי?

התסמין השכיח ביותר של בקע מפשעתי הוא הופעה של נפיחות באזור המפשעה שלא מלווה בכאבים משמעותיים. עם זאת, לרוב יחושו החולים בכאבים בזמן של מאמץ גופני, בדגש על הפעלה של שרירי הבטן.

ברגע שבו מתחיל להיווצר הבקע הוא מתחיל לגדול באופן הדרגתי וכתוצאה מכך מצד אחד הכאבים הולכים ומתגברים ומצד שני הסכנה לחדירה של איברים פנימיים לתוך חלל הבקע הולכת ועולה.

כיצד ניתן לטפל בבקע מפשעתי?

נכון לכתיבת שורות אלה אין שום טיפול רפואי אחר מלבד ניתוח שניתן לנקוט בו כדי לפתור את בעיית הבקע המפשעתי. לא מדובר על מצב שניתן לטפל בו תרופתית ובנוסף לכך לא מדובר על מצב שהגוף האנושי יודע לפתור בעצמו.

ניתן כמובן להשתמש בחגורות בקע אך אלו עלולות להיות מסורבלות ולא נוחות ובכל אופן אינן פותרות את הבקע או מרפאות אותו. השימוש בחגורות אלו מתבצע במקרים בהם מדובר על מטופל חולה או קשיש מאוד שבעצם ההליך הכירורגי נשקפת סכנה לחייו.

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח מתבצע בשתי דרכים אפשריות. האחת היא הגישה הפתוחה והשנייה היא הגישה הלפרוסקופית. בשתי הדרכים מוחדרת רשת סינטטית בגודל המתאים לאזור במפשעה שבו נוצר הבקע שלמעשה ממלאת את תפקידו של הדופן הרופף ומונעת מהאיברים הפנימיים לחדור לשק ולהיכלא בו.

מה הם הסיכונים הכרוכים בניתוח?

ניתוח בקע מפשעתי נחשב לניתוח פשוט יחסית וכמעט נטול סיבוכים. עם זאת, במקרים מסוימים עלול להיווצר דימום באזור הניתוח ולעתים החולים אף יתקשו במתן שתן ויצטרכו לעבור הליך של החדרת קטטר כדי לתת שתן. במקרים נדירים מאוד עלולה להיווצר דלקת באזור הניתוח אך מתן של אנטיביוטיקה לפני תחילת הניתוח מונעת ברוב המוחלט של המקרים מצב זה.

לאחר הניתוח לרוב המנותח יחוש כאבים חזקים באזור הניתוח שחולפים גם ללא טיפול תוך שבועיים בממוצע. סיבוכים נדירים נוספים כוללים כאבים כרוניים באזור הניתוח והישנות של הבקע.

רשלנות באבחון בקע מפשעתי

בדרך כלל לאחר שחולה מתלונן על כאבים באזור המפשעה הוא מופנה לבדיקה של רופא כירורג שמבצע בדיקה קלינית קצרה ובמידה והוא מוצא לנכון, הוא נשלח לבדיקת אולטרסאונד. בהתאם לממצאים ניתן לגלות בקלות יחסית האם מדובר על כאבים שמקורם בבקע מפשעתי או בכאבים על רקע אחר כמו למשל על כאבים על רקע של דלקת בגיד הירך. רשלנות רפואית יכולה לבוא לידי ביטוי בטעות באבחון של בדיקת האולטרסאונד, אך גם באי שליחה של המטופל לבדיקת אולטרסאונד. עיכוב באבחון או טעות באבחון עלולים לגרום למטופל לסבל ולהסתיים במקרים מסכני חיים.

רשלנות רפואית – חובת היידוע

לפי החוק הישראלי על הרופא המנתח להסביר למטופל ולבני משפחתו על תהליך הניתוח וכן חובה עליו ליידע אותם בנוגע לסיכונים האפשריים ולסיבוכים האפשריים.

במקרים חריגים מאוד כתוצאה מהניתוח עלול להינזק האשך וכתוצאה מכך המנותח עלול לסבול מאובדן התפקוד של האשך. כך קרה במקרה של גיא (שם בדוי) שעבר ניתוח לתיקון בקע מפשעתי בהיותו בן 26. לרוע המזל האשך השני של גיא ניזוק אף הוא מספר שנים קודם לכן כתוצאה ממחלת החזרת שחלה בה. אי לכך גיא הפך להיות עקר ונודע לו כי לא יוכל להביא ילדים לעולם.

גיא תבע את הרופא המנתח וטען בכתב התביעה כי לו היו מוסברות לו הסכנות שבניתוח ולו היה יודע מראש כי ישנו סיכוי ולו הקטן ביותר שבסופו של דבר יסבול מנזק צמית באשך המתפקד היחיד שלו, לא היה עובר את הניתוח או שלכל הפחות היה דואג להקפיא זרע מבעוד מועד. לטובתו של גיא נפסקו פיצויים על סך מיליון ומאתיים אלף ₪.