ניתוח שאיבת שומן
ניתוח שאיבת שומן הוא ניתוח אלקטיבי שנעשה לצורך אסתטי והוא מתאים למי שסובל מעודף משקל קל באזור מסוים בגוף. הניתוח אינו יכול להחליף דיאטה ופעילות גופנית ולכן, אינו מתאים לאנשים בעלי עודף משקל גדול.
מבחינה רפואית, ניתן לעשות ניתוח שאיבת שומן בכל גיל, גם בגיל מבוגר, אך מטבע הדברים, ככל שהגיל עולה, יש סיכוי לקבלת תוצאה פחות טובה.
במסגרת הניתוח, שואב המנתח את תאי השומן שמתחת לעור, על מנת לחטב את האזור ממנו שואבים את השומן. ניתן לבצע שאיבת שומן באזורים שונים בגוף כמו הבטן, הזרועות, הרגליים והישבן. ישנן טכנולוגיות שונות לשאיבת שומן, חלקן פולשניות הדורשות הרדמה מקומית, אחרות אינן פולשניות ומאפשרות חזרה לשגרה באופן מיידי. לכל אחת מן השיטות יתרונות וחסרונות, לרבות הבדלים בעלויות הטיפול.
כבכל ניתוח, גם בשאיבת שומן, ישנם סיכונים שונים והמנתח מחויב לפרוש אותם בפני המטופל. העיקריים שבהם: תסחיף שומן לריאות, זיהומים, צלקות, עור נפול, חוסר סימטריה, פיגמנטציה של העור וכיוצא בזה.
לצד ניתוחים מוצלחים לשאיבת שומן, ישנם גם מקרים של רשלנות רפואית. זו יכולה להתרחש בכל שלב של הניתוח, החל מפגישת הייעוץ הראשונה וכלה בניתוח עצמו ובמעקב הרפואי לאחר הניתוח.
אי עריכת בירור רפואי
אחד מן המקרים של רשלנות רפואית בניתוח שאיבת שומן הוא מחדלו של המנתח לערוך בירור רפואי מקיף אודות מצבו של המטופל ולוודא את התאמתו לניתוח.
כאמור, הניתוח אינו יכול להחליף דיאטה, כך שאיננו מתאים למי שעליו להוריד קילוגרמים רבים ממשקלו. כאשר אדם מעוניין בביצוע שאיבת שומן, על הרופא לבדוק את המטופל בדיקה פיזית ולתשאל אותו אודות ההיסטוריה הרפואית שלו. בין השאר, על המנתח לשאול אודות מחלות מהן סובל המטופל, ניתוחים קודמים, האם הוא נוטל תרופות, האם הוא רגיש לחומרי הרדמה ולתרופות שונות וכיוצא בזה.
המידע הרפואי, הוא חיוני ביותר, על מנת לוודא כי המטופל מתאים לניתוח ואין מניעה לבצעו. העדרו של בירור רפואי מקיף ויסודי, עלול לגרום לנזקים למטופל, החל מקבלת החלטה של המנתח לבצע את הניתוח, למרות שיש מניעה לכך, וכלה בביצוע רשלני של הניתוח, בשל אי ידיעת נתונים רפואיים שונים על המטופל, כמו רגישות לחומרי הרדמה.
אי הסכמה מדעת לניתוח
מצב נוסף של רשלנות רפואית בניתוח שאיבת שומן הוא אי הסכמה מדעת. המנתח מחויב על פי החוק, להסביר למטופל, אודות כל הסיבוכים האפשריים ותופעות הלוואי אשר יכולים לקרות בשל הניתוח, על מנת שהמטופל יוכל לקבל החלטה שקולה, האם לעבור את הניתוח.
כמו כן, במסגרת מתן האינפורמציה על הניתוח, חייב המנתח לוודא כי ציפיותיו של המטופל תואמות את התוצאות הצפויות של הניתוח. הצגת מצג שווא של תוצאות מושלמות, הוא הפרה של חובת הרופא, לתת מידע נכון ומהימן למטופל.
אם הסכמתו של המטופל לניתוח, מתבססת על הבטחות אלו, הרי שהרופא לא קיבל למעשה הסכמה מדעת לניתוח, משום שהמטופל לא קיבל מידע רפואי נכון והסכמתו לעבור את הניתוח מבוססת על מידע שגוי.
חשוב לציין כי היות שמדובר בניתוח אלקטיבי שאיננו דחוף ואין המדובר בניתוח הדרוש להצלת חיי המנותח, חובת הגילוי המוטלת על המנתח היא רחבה. יותר מאשר לו היה מדובר בניתוח חירום. בהעדר דחיפות רפואית, המנתח נדרש ליידע את המטופל בכל אינפורמציה רלוונטית לניתוח, על מנת לאפשר לו לקבל החלטה שקולה.
רשלנות בביצוע הניתוח ובמעקב לאחר הניתוח
לעיתים, הניתוח עצמו מבוצע באופן רשלני, דבר אשר עלול לגרום לנזקים פיזיים למנותח, שלא היו נגרמים לולא התרשלות הרופא המנתח. במצב כזה, המנותח יצטרך לעשות ניתוח נוסף, על מנת לתקן את נזקי הניתוח הראשון ובמקרים מסוימים, הנזק כה חמור, עד שניתוח נוסף לא יואיל והמטופל יאלץ לחיות עם התוצאות השליליות של הניתוח הראשון.
ישנם מקרים של רשלנות רפואית בשאיבת שומן, המתרחשים לאחר הניתוח. המנתח אינו מסיים את תפקידו, עם תום הניתוח, אלא עליו לוודא כי המנותח מחלים כהלכה מן הניתוח, כי אין כל סיבוכים או בעיות הדורשים טיפול ועליו להקשיב לתלונות המנותח, אם ישנן כאלו ולתת להן פתרון מתאים.
אי עריכת מעקב רפואי אחר המנותח, הוא הפרה של חובת הזהירות וסותר את סטנדרט הטיפול המקובל, הדורש ביצוע מעקב רפואי. גרם מחדל זה לנזק למנותח, יהיה הוא רשאי להגיש תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית.
ראו גם:
