"אובדן כושר עבודה" ו- "רשלנות רפואית" הם שני מושגים שקשורים לעולם המשפט ועולם הביטוח, שרבים בקרב הציבור הרחב נוטים לבלבל ביניהם. במאמר שלפניכם נפרט אודות שני המושגים וננסה לשפוך מעט אור על יחסי הגומלין המתנהלים ביניהם.
מה זה בדיוק אובדן כושר עבודה?
השימוש במונח אובדן כושר עבודה בדרך נעשה בהקשר של פוליסת ביטוח הנקראת בהתאם "ביטוח מפני אובדן כושר עבודה". מדובר על סוג של ביטוח במטרתו להבטיח למבוטח כי במקרה שבו יאבד את כושר העבודה שלו כתוצאה מתאונה או מחלה למשל, יוכל לקבל גמלה חודשית שתאפשר לו להמשיך לקיים את רמת האיכות אליה הורגל.
מאחר והגמלה באה למעשה להחליף את ההכנסה החודשית כתוצאה מעסק או משלח יד, הרי שגובה הגמלה ייקבע בהתאם לגובה ההכנסה של המבוטח ערב התאונה או המחלה.
ההכנסה יכולה להיות לצורך העניין הכנסה של עובד עצמאי, משכורת של עובד שכיר, דיבידנדים של בעלי מניות ועוד. ביטוח זה ניתן לרכוש כמרכיב מסוים במסגרת של פוליסת ביטוח תאונות אישיות או פוליסת ביטוח חיים, אך בהחלט ניתן לרכוש את הביטוח בפני עצמו. ברוב המוחלט של המקרים מטרת הפוליסה לכסות את המבוטח כנגד אובדן כושר עבודה שקשור במקרה של תאונה אם כי בחלק מהמקרים מדובר גם בכיסוי כנגד מקרה של מחלה.
חישוב אובדן ההכנסות במסגרת תביעה של רשלנות רפואית
כאשר נקבע כי אכן התקיים מקרה של רשלנות רפואית וכי התובע אכן זכאי לקבלת פיצוי כספי, על השופט היושב בדין לחשב את גובה הפיצויים. באופן כללי ביותר, ניתן לכתוב כי גובה סכום הפיצויים תלוי בגובה הנזק. ההיגיון העומד בבסיס החישוב הוא שיש להעניק לתובע פיצויים בסדר גודל כזה שיתרום להשבת המצב לקדמותו וזאת על מנת שהניזוק לא יהפוך לנטל כלכלי על כתפי החברה.
על מנת שניתן יהיה לחשב את גובה הפיצוי לפיכך, יש לחשב את גובה הנזק וחישוב גובה הנזק מבוצע במספר אמצעים להלן:
- גובה אחוזי הנכות – מדד הקבוע בתקנות ובחוקים, המאפשר להעריך את סוג הפגיעה באחוזי נכות בגובה מסוים בהתאם למוגבלויות פיזיות ונפשיות שנותרו בנפגע על רקע הנזק, הפוגעות ברמת התפקוד שלו וגורמות לנכות ממנה הוא סובל.
- ראשי נזק – נזק כללי ונזק מיוחד: נזק כללי הוא נזק המחושב בראייה לעבר העתיד, המתמקד בנזקים הצפויים לנפגע ואילו נזק מיוחד מתייחס לכל ההפסדים של הנפגע החל מהרגע שבו קרה הנזק ועד לשלב הדיון בפיצויים.
- ראשי נזק לחישוב – הכוונה היא לחישובים כלכליים של ראשי נזק מגוונים הכוללים הפסד השתכרות ואובדן כושר ההשתכרות, סבל וכאב (נזק לא ממוני), הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה, עזרה של צד שלישי, הפסדים של תנאים סוציאליים ועוד.
- ראשי נזק ספציפיים וייחודיים למקרה בהתאם לנסיבות האישיות ויוצאות הדופן של המבוטח.
ההבדלים בין תביעה בגין רשלנות רפואית לבין תביעה על רקע אובדן כושר עבודה
כפי שניתן להבין, אובדן יכולת ההשתכרות מהווה רק מרכיב אחד בחישוב הנזק וגובה הפיצוי במקרה של רשלנות רפואית שהובילה לפגיעה ביכולת ההשתכרות. במקרה של אובדן כושר עבודה, הרי שמדובר במרכיב המרכזי ולעתים היחיד הקובע את גובה הפיצוי. כמו כן, בדרך כלל בתביעה המוגשת על רקע של אובדן כושר העבודה, ישנה קורלציה בין גובה ההכנסה לגובה הפיצויים.
לעומת זאת, במקרה של רשלנות רפואית לא זו בלבד שלא תמיד קיימת קורלציה בין שני המשתנים, אלא שבחלק ניכר מהמקרים התובע כלל לא עובד או מועסק. כך לדוגמה ניתן לתבוע רופא שהתרשל בעבודתו וגרם למותו של פנסיונר וכמובן שניתן גם להגיש תביעה נגד רופא מיילד שהתרשל בעבודתו וגרם למוות של תינוק.
מעבר לכל זה, הרי שבדרך כלל בתביעה המוגשת על רקע אובדן כושר עבודה, בסופו של דבר מטרת התובע לקבל גמלה חודשית שתהווה מעין חלופה למשכורת או להכנסה שהיה מקבל לו יכול היה להמשיך להשתכר בכבוד ובנוסף בדרך כלל הגמלה משולמת עד לשלב שבו כבר אינו אמור להמשיך לעבוד על רקע פרישה לגמלאות. לעומת זאת, בתביעות המוגשות על רקע רשלנות רפואית, בדרך כלל התביעה דורשת לשלם לתובע סכום כסף בגובה מסוים, המשולם לו בתשלום אחד ולא כגמלה.
אולי יעניין אותך גם:
חוויתם רשלנות רפואית מצד רופא תעסוקתי? זה מה שעליכם לעשות
