בשנת 2009 נפגעה צעירה בתאונה שגרמה לה לנזק ברגלה הימנית, שהצריך ניתוח. בחודשים שלאחר הניתוח, החלה להתהוות באזור ישבנה של אותה צעירה צלקת גדולה וכהה שגרמה לה לעוגמת נפש משמעותית. בנוסף לכך, אותה צלקת שנותרה בגופה הצריכה ממנה להסתגל ללבישת בגדים המיוצרים מבדים מסוימים באופן הדרגתי, שכן אותו אזור עור הפך לרגיש מאוד לטקסטורות שונות.
בדיונים שהתנהלו לאחר הגשת התביעה בבית משפט השלום בתל אביב, ניסתה עורכת הדין שייצגה את משרד הבריאות לטעון כי הפצע שגרם לצלקת נוצר עוד לפני שהצעירה הגיעה לבית החולים ובנוסף לכך, ניסתה הנתבעת לשכנע את בית המשפט כי הצלקת בהחלט לא משמעותית במיוחד וכי בסך הכול היא מונעת מהתובעת ללבוש בגדי ים בגזרה מסוימת ותו לא.
אם לא די בכך, התברר במהלך המשפט כי בבית החולים לא בוצעה כל בדיקה או כל תחקיר בזמן אמת ולמרות שהיה זה מן הראוי, הרי שלא זומנו למשפט עדים חשובים כמו לדוגמה המרדים, המנתח, האחות או הסניטר שהיו אמונים על הטיפול בתובעת. בסופו של דבר נפסקו לתובעת מאה ושמונים אלף שקלים: 10000 ₪ בגין הוצאות רפואיות ועזרת צד ג' ואילו 170000 ₪ בגין הנזק הלא ממוני.
אחוזי נכות על רקע צלקות
כבר מהדוגמה הקצרה שהבאנו לעיל ניתן להבין כי גם אם הצלקת שנוצרה במהלך הטיפול הרשלני לא גרמה לפגיעה תפקודית או לפגיעה ביכולת ההשתכרות של הנפגע, עדיין באפשרותו לזכות בפיצוי מכובד בהחלט, על רקע הפגיעה האסתטית. לפי סעיף 75 בפרק התשיעי של תקנות הביטוח הלאומי, ישנם מספר קריטריונים על פיהם נקבעת הזכאות לאחוזי נכות, הקשורים בצלקות בגוף ובגפיים. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- אם מדובר בצלקות שלא מלוות ברגישות יתר או שלא התפתחו בשטחי גוף חשופים ואם מדובר בצלקות שאינן בולטות, הרי שברוב המוחלט של המקרים לא יזכו את המבוטח באחוזי נכות כלל.
- אם מדובר בצלקות שנוצרו בשטחי גוף בולטים וחשופים, לרבות צלקות שנגרמו כתוצאה מניתוח, שלא גורמות להפרעה תפקודית, ניתן יהיה לזכות את המבוטח באחוז נכות אחד.
- חמישה אחוזי נכות יהוו את מנת חלקם של אלו הסובלים מצלקות הגורמות לרגישות יתר או צלקות הגורמות לגירודים עזים, אך אינן גורמות לפגיעה בתפקוד.
- צלקות מעובות רבות באיברי גוף שונים הגורמות לפגיעה תפקוד ומלוות בכאב – עשרה אחוזים.
- כמות רבה של צלקות על פני שטח נרחב שנוצרו בעקבות כוויה, שחזורים או השתלת עור – ניתן יהיה לקבוע את שיעור הנכות לפי עשרים אחוז או לפי שיטת התשיעיות המשמשת לחישוב שטח הכוויות (הגבוה מבין השניים).
לאור כל זאת, ניתן להבין כי ישנו הבדל משמעותי בין צלקת כואבת, מגרדת ועבה שנוצרה בפניה של צעירה שעסקה בדוגמנות לצורך העניין, לבין צלקת צנועה יחסית, שאינה גורמת לכאב, שנוצרה בגבו של אדם קשיש למשל.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה על רקע רשלנות רפואית שגרמה לצלקות?
בדרך כלל צלקות שמידת החומרה שלהן לא מאפשרת לתקן אותן באמצעות איפור מטשטש או באמצעות ניתוח קוסמטי, שנוצרו בעקבות טיפול רשלני במקומות גלויים בגוף, בהחלט יכולות להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
חשוב בהקשר זה לציין כי ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית בנושא גם במקרים שבהם הרשלנות באה לידי ביטוי בבחירה שגויה של שיטת הטיפול, שכן במקרים מסוימים ניתן יהיה להוכיח כי בחירה בשיטת טיפול שונה, הייתה מאפשרת למנוע את הנזק.
כמו כן, לעתים התביעה מוגשת על רקע אי מתן הסבר מספק לפני ביצוע פעולה רפואית. לפני ביצוע של כל פעולה רפואית, בדגש על פעולה רפואית שעלולה לגרום להותרת צלקות, על הרופא שעתיד לבצע את ההליך הרפואי חלה החובה לפרט באוזני המטופל אודות הסיבוכים הפוטנציאליים, אודות האלטרנטיבות העומדות בפניו, אודות תופעות הלוואי האפשריות ועוד כשלמעשה מטרת הפירוט לאפשר למטופל להסכים לביצוע הפעולה כשהוא מסוגל לשקול את העניין בכובד ראש.
אם יתברר כי לפני ביצוע הפעולה שגרמה לצלקות לא טרח הרופא להסביר למטופל כי מדובר בסיבוך אפשרי, הרי שיש בכך מן הפגיעה באוטונומיה של המטופל על גופו ובהחלט ייתכן כי ניתן יהיה להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית. להרחבה בנושא: מה הסיכוי שלך לזכות בתביעה של רשלנות רפואית?
