רשלנות רפואית במתן חיסונים

חיסון הוא אמצעי הנמצא בשימוש נרחב בשדה הרפואה המונעת. מדובר למעשה בטיפול הניתן למטופל, במטרה לסייע לו בהתמודדות עם פתוגנים שונים, עוד לפני שהם מספיקים לפגוע בו. זאת בניגוד לתרופות למשל, הניתנות לאחר שהפתוגן כבר החל לפגוע בגוף.

המערכת החיסונית שלנו לומדת לזהות גורמים שונים ולסווג אותם ביעילות כמזיקים שיש להילחם בהם. כאשר גורם מסוים מזוהה ככזה שיש להילחם בו, מערכת החיסון מפתחת נגדו נוגדנים, המגיבים באופן ספציפי נגד פתוגנים מסוימים.

רוב החיסונים המודרניים פועלים על ידי הכנסה של הגורם המזיק או חלקים ממנו בגרסה מומתת או מוחלשת לתוך הגוף וזאת תוך מטרה שמערכת החיסון תזהה את הגורם כמזיק. בעקבות הזיהוי מיוצרים במערכת החיסון נוגדנים ותאי זיכרון ייחודיים לפתוגן, שבעתיד יתרמו לזיהוי מהיר של הפתוגן וחיסולו.

חיסון פעיל מול חיסון סביל

נהוג להבחין בין שני סוגים עיקריים של חיסונים: חיסון פעיל, שמנגנון הפעולה שלו תואר לעיל וחיסון סביל. חיסון סביל הוא טיפול מונע שבו למעשה מחדירים למטופל נוגדנים בצורה ישירה. לרוב מבצעים חיסון סביל כאשר הזמן יקר ויש לטפל בזיהום בצורה מידית, כלומר הבחירה בחיסון סביל מתקבלת כאשר לא ניתן להמתין עד שמערכת החיסון תייצר נוגדנים באופן עצמאי.

ישנן מחלות רבות שעבורן מספיקה סדרת חיסונים בודדת או אפילו חיסון בודד ולאחר מכן הנוגדנים ממשיכים להתקיים למשך שארית חייו של המחוסן ולעומת זאת ישנן כאלו שהגוף שוכח אותן ולפיכך יש לחזור ולהזריק את החיסון אחת למספר חודשים או שנים.

רשלנות רפואית במתן חיסון בניגוד לנהלים של משרד הבריאות

נכון להיום המחלות השונות שמשרד הבריאות הישראלי ממליץ לציבור הרחב להתחסן נגדן, הן מחלות שיש עבורן חיסון שנמצא יעיל ושנחשבות למחלות קשות שעלולות להוביל לסיבוכים ולתמותה. על מנת לעודד את האוכלוסייה להתחסן, ישנו מגוון רחב ביותר של חיסונים הממומנים על ידי המדינה כמו לדוגמה הפטיטיס B, חצבת, חזרת, אדמת, שעלת, טטנוס, אבעבועות רוח, שעלת ושיתוק ילדים.

עבור כל חיסון ישנו מועד מתאים לביצועו, הנקבע על ידי משרד הבריאות, כאשר חריגה מהפרוטוקולים עלולה להעמיד את המתחסנים בסיכון. כך לדוגמה תינוק שנולד בלידה מוקדמת כפג, לא יוכל לקבל את החיסונים הניתנים לתינוקות שנולדו במועד, באותו חלון זמנים, שכן מערכת החיסון של הפג לא מפותחת דיה. לאור זאת, רשלנות רפואית בחיסונים בהחלט יכולה לבוא לידי ביטוי למשל במתן חיסונים לפגים במועד מוקדם מדי תוך התעלמות מגיל ההריון בלידה. בנוסף, גם מקרים של אי מסירת מידע לגבי חיסונים נחוצים בהריון, נחשבים לרשלנות רפואית. 

רשלנות באי התייחסות לתגובה שלילית לחיסון

לפי תדריך החיסונים של משרד הבריאות, ישנן הוריות נגד שונות למתן חיסונים, כשבין היתר לא ניתן לחסן אדם שפיתח בעבר תגובה חמורה (נוירולוגית או אנפילקטית למשל), לאותו החיסון או לאחד ממרכיבי החיסון.

לרוע המזל, לא אחת קורה שלמרות תגובה שלילית לחיסון הניתן במספר מנות, החיסון ניתן פעם נוספת. כך למשל במקרה מפורסם שאירע בחיפה לפני מספר שנים, תינוקת שקיבלה חיסון בטיפת חלב, החלה לסבול מפרכוסים, אפטיות וחום גבוה לאחר מנת החיסון הראשונה. ההורים המודאגים יצרו קשר עם אחות טיפת חלב שביצעה את החיסון וזו האחרונה הרגיעה אותם כשטענה שמדובר בתגובה שגרתית לחיסון.

לרוע המזל, לאחר שקיבלה את מנת החיסון השנייה, התגובה הייתה קשה אף יותר. כאשר הגיעו לחדר המיון, נמצא כי התינוקת סובלת מנזק נוירולוגי בלתי הפיך שמקורו בתגובה חמורה למרכיבי החיסון. את המקרה המצער הזה ניתן היה למנוע לו הייתה האחות קשובה לתלונות ההורים ונמנעת מלתת את המנה השנייה של החיסון.

מתן חיסון בהריון

ישנם מצבים שונים המחייבים התייחסות מיוחדת מבחינת מתן החיסונים, כשבראש ובראשונה מדובר בנשים בהריון. כך למשל יש להימנע ממתן תרכיבים חיים מוחלשים לנשים בהריון, לרבות תרכיבים נגד חצבת, אדמת, אבעבועות רוח וחזרת. זאת כיוון שמבחינה תיאורטית, החיסונים האלו עלולים לגרום לנזק חמור לעובר.

לעומת זאת, ניתן לחסן אישה הרה עם תרכיב מומת כל עוד יש לכך הצדקה רפואית. הכוונה היא למשל לחיסון נגד דלקת כבד B, הניתן לאישה העובדת במקצועות הבריאות, שעשויה להיחשף לנגיף.

מתן חיסון למטופל בעל מערכת חיסונית מוחלשת

חל איסור מוחלט לתת תרכיבים חיים מוחלשים אם ידוע על בעיה אימונולוגית קשה מולדת או נרכשת במועמד לחיסון וזאת מתוך חשש לסיבוך שעשוי להתפתח. הכוונה היא לכך שאם מדובר לדוגמה באדם שמקבל טיפול לדיכוי מערכת החיסון על רקע טיפול להשתלת איברים או מחלה אוטואימונית לצורך העניין, חל איסור לחסנו שכן הוא פגיע עד כדי כך שייתכן שהפתוגן המוחלש יוכל לגרום לו לנזק.

גם במקרה הזה, אי התייחסות למצבו הבריאותי של המחוסן, עלול לגרום למתן חיסון בניגוד להנחיות של משרד הבריאות, להוביל לנזקים חמורים ולהוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

בהקשר זה, יש לציין עוד כי חשוב לדחות את מועד מתן החיסון גם במקרה של מחלה זיהומית חריפה או מחלת חום חדה עד להחלמה. הדחייה של החיסון מומלצת במקרים האלו על מנת למנוע צירוף של תופעות לוואי של החיסון לתסמינים של המחלה. כמו כן, מומלץ לדחות את מתן החיסון עד להחלמה על מנת שאם חלילה המחלה תסתבך, לא ניתן יהיה לייחס את הסיבוך לחיסון. לפיכך, לא אחת מוגשות תביעות בגין רשלנות רפואית הבאה לידי ביטוי בהתעלמות ממחלה זיהומית חריפה במועמד לחיסון.

הוכחת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים

בכל מקרה שבו ישנו חשד לכך שחלה רשלנות רפואית בהקשר של חיסונים מסוג כזה או אחר, יש לפנות לעורך דין המתמחה בטיפול בתביעות בגין רשלנות רפואית. מדובר לרוב בתביעות מורכבות ביותר, הדורשות התערבות של רופא מומחה לאימונולוגיה.