איסכמיה הוא מצב רפואי שבא לידי ביטוי בפגיעה באספקת הדם לרקמה מסוימת. הפגיעה באספקת הדם מובילה למצב שבו הרקמה לא מקבלת מספיק גלוקוז וחמצן, הנחוצים למטבוליזם התאי.
מצבים של איסכמיה נגרמים ברוב המקרים כתוצאה מבעיות בכלי הדם ובדרך כלל האיסכמיה מובילה לנזק רקמתי מסוים. ישנם איברים שניחנים ברגישות גבוהה יותר למצבים של מחסור בחמצן כמו למשל הלב והמוח ולפיכך במצבים שבהם מתרחשת איסכמיה מוחית, הנזק המוחי יוכל להתפתח תוך שלוש עד ארבע דקות.
עם זאת, איברים אחרים יכולים לשרוד גם עשרים דקות. הפגיעה באספקת החמצן יכולה להתרחש במגוון מערכות גופניות ובהתאם למיקום של האיסכמיה ולמידת החומרה שלה, כך משתנים התסמינים. איסכמיה יכולה לפגוע במערכת העיכול, בכליות, בגפיים ועוד. למעשה, הגורם הראשון בשכיחותו לתמותה ברוב מדינות העולם המערבי הוא איסכמיה לבבית, כלומר מצב שבו שריר הלב עצמו לא מקבל מספיק חמצן.
רשלנות רפואית באבחון איסכמיה
מאחר והאיברים והרקמות בגופנו זקוקים לאספקה מתמדת של חמצן, הרי שבדרך כלל ישנו חלון זמנים צר ביותר בשביל להגיש לסובלים מאיסכמיה טיפול רפואי. על מנת להגיש להם את הטיפול המתאים, יש תחילה לבצע תהליך אבחון יסודי. לרוע המזל, במקרים מסוימים התסמינים של האיסכמיה אינם ספציפיים. המשמעות היא שמדובר על תסמינים שיכולים להתאים גם למצבים רפואיים שונים ולמחלות אחרות.
במקרים מסוימים מתברר כי הסובל מאיסכמיה הגיע לטיפול בשלב מאוחר מדי והנזק לא יכול היה להימנע. עם זאת, במקרים מסוימים מתברר כי ניתן היה לאבחן את האיסכמיה בשלב מוקדם יותר מזה שבו אובחנה הלכה למעשה ובמצבים האלה יתכן כי קיימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון איסכמיה יש ראשית להוכיח כי הרופא שהיה אמון על אבחון החולה חרג מרמת האחריות המוטלת עליו בתור רופא וכי כל רופא סביר אחר במצבו היה יכול לבצע את האבחנה הנכונה – מבחן הרופא הסביר. לאחר מכן, יש להוכיח כי אכן נגרם למטופל נזק ולבסוף יש לקשור את האבחון השגוי או המאוחר בקשר סיבתי.
חשוב לציין כי בהקשר של רשלנות באבחון, ישנם עוד מספר מצבים שיכולים להתרחש כשבין היתר מדובר על אי הפניית המטופל לבדיקות המתאימות עבורו, פענוח שגוי של ממצאי הבדיקות, אי נטילת אנמנזה מלאה מהמטופל ועוד.
רשלנות רפואית בטיפול באיסכמיה
גם במקרים שבהם אובחנה האיסכמיה, עדיין ייתכן שישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית וזאת כיוון שבמקרים מסוימים הטיפול שהוענק לחולה היה רשלני וגרם לנזקים שבמידה והיה מבוצע כהלכה, לא היו נגרמים. כך לדוגמה איסכמיה מוחית היא מצב שבו מתרחשת פגיעה באספקת הדם התקינה למוח. מצב זה, הנקרא גם שבץ מוחי מצריך טיפול מהיר ומדויק, בהתאם לסוג הפגיעה.
במקרים בהם מתגלה כי קריש דם חוסם את אחד העורקים המובילים דם למוח, ניתן לבחור להשתמש בתרופות להמסת הקריש, אך במקרים אחרים אין מנוס מלהכניס צנתר לעורק ולשלוף את הקריש או להמיס אותו באופן ישיר באמצעות הצנתר. מדובר על טיפולים שיש לבצע במהירות רבה מאוד ובסמיכות המרבית לאירוע שגרם לאיסכמיה. בנוסף לכך, לא כל רופא מיומן בביצוע ההליכים השונים.
במקרים מסוימים לרוע המזל, טיפול רשלני באיסכמיה יכול להוביל למותו של המטופל. גם כאן, על מנת לבסס תביעה משפטית בגין רשלנות רפואית יש להראות כי לו היה הרופא פועל בהתאם לנהלים, היה יכול למנוע את הנזק שנגרם למטופל.
רשלנות רפואית במעקב אחרי חולה לאחר איסכמיה
איסכמיה הוא מצב מסכן חיים במקרים רבים ולפיכך, גם לאחר ההתאוששות מאיסכמיה, עדיין מומלץ להשאיר את החולה במעקב. המעקב כולל בדיקות תכופות לאבחון מוקדם של איסכמיה, טיפול מונע שמטרתו להפחית את הסיכוי להתפתחות של איסכמיה חדשה ועוד.
כך לדוגמה במידה והמטופל סובל מקרישיות יתר, עליו להמשיך ולקחת תרופות נגד קרישיות ובמידה והאדם מעשן או סובל מגורמי סיכון מסוימים, על הרופא המטפל בו ליידע אותו בנוגע לשינויים שעליו לעשות באורח החיים שלו.
גם במצבים שבהם החולה אובחן כסובל מאיסכמיה וטופל במועד באופן המתאים והמוצלח ביותר, עדיין ייתכן כי מצבו יחמיר בשלב מאוחר יותר בעקבות מעקב רפואי רשלני מצד הרופא המטפל.
