מבחן הציפיות הינו מושג מפתח בתחום הנזיקין. בפרט, מדובר בהיבט מרכזי שמשמש לצורך אישוש או הפרכת אשמתו של אדם או מוסד, בביצוע פעולה שתיחשב לרשלנית. על מהותו של מבחן זה, על המשמעות של התקיימותו או אי התקיימותו נבקש לעמוד כעת. נדגים את הדברים בהקשר של קיומה או אי קיומה של רשלנות רפואית.
הנחת ציפייה מוקדמת, להיווצרות נזק
פעולה רשלנית, הנחשבת כ"עוולה" בשפה המשפטית, איננה נעשית במזיד. כלומר, למרות שבסופו של דבר נוצר נזק, לא הייתה זו כוונה מלכתחילה. אלא מה, אם לא הייתה כוונה להזיק, הרי שבכל זאת צריך להתקיים קשר סיבתי. קשר בין דבר מה שעשה (או לא עשה) הגורם המזיק, למי לנפגע (הניזוק). הקשר הסיבתי הזה צריך לעמוד במבחן הציפיות.
הרעיון הוא שגם אם לא הייתה מלכתחילה כוונה כשלהי להזיק או לפגוע, הרי שהייתה צריכה להתקיים ציפייה. צריכה להיות ציפייה של המזיק, לכך שאם ינהג כפי שנהג, עלול במידה סבירה להיווצר אירוע מזיק או תוצאה שלילית. לדוגמא, מתוך עולם הרשלנות הרפואית: אם רופא המליץ למטופל להשתמש בתרופה מסוימת, מבלי לבדוק אם הוא סובל ממחלה שהופכת את השימוש בתרופה למסוכן, עשוי להימצא כרשלני, קרי: רשלנות רפואית במתן תרופות. במידה וידוע או צריך להיות ידוע לרופא כי תרופה מסוימת מסוכנת עבור חולים במצב רפואי ידוע, להעיר על כך את תשומת ליבו של המטופל. סביר לצפות כי רופא יגלה ערנות יתרה לפני שימליץ על שימוש בתרופה שעלולה להוות סכנה יותר מאשר להועיל.
מהו הקשר בין מקצועיות לבין מבחן הציפיות?
לעניין רשלנות רפואית, ניתן למצוא קשר בין מקצועיות נדרשת מרופא לבין מבחן הציפיות. כלומר, מצופה מרופא לפעול על פי כללים ידועים של מקצועו, וכן בהתאם לכלל היסודי שאומר "קודם כל, לא לגרום נזק". למשל, אם ניקח דוגמא של רופא, אשר קיבל לטיפולו מטופל חדש ולא ערך תשאול, ולא ערך בירור לגבי מצב רפואי, ולא עיין בתיק הרפואי ובכל זאת המליץ על טיפול כזה או אחר, ישנה בעיה. מצופיה מרופא לפעול בצורה מקצועית. רופא שלא ביצע את הצעדים הנדרשים כל כך, שכל אדם סביר (ובפרט, רופא סביר) יבין את נחיצותם, עשוי להימצא כרשלני. על הרופא לצפות כי אפשר מאוד שהמטופל יסבול מנזק, אם לא יפעיל את מיטב שיקול דעתו המקצועי, בהתאם לידע הרפואי העדכני.
ציפייה של נזק אפשרי, לא בהכרח וודאי
מבחן הציפיות גורס כי התנהגות רשלנית תתוייג ככזאת כאשר המזיק, בנסיבות המקרה, צריך לצפות כי נזק הינו אפשרי, במידה רבה של וודאות. לא צריכה להתקיים וודאות מוחלטת לכך, אלא אפשרות סבירה. יש לציין כי יתכנו שיקולים נוספים, שיעמדו דווקא לימינו של הגורם שהביא להיווצרות נזק.
רופא שהמליץ על ניתוח כלשהי, יכול בהחלט לצפות שכתוצאה מהניתוח יתקיים (אולי) נזק כלשהו. על כן, הוא חייב ליידע בעניין זה את המטופל. אך גם אם יידע אותו, איך די בכך, במצבים מסוימים. על הרופא ליידע את החולה בדבר טיפולים אפשריים אחרים, חלופיים. מצופה מהרופא ליידע את החולה בכל האלטרנטיבות שתואמות את מצבו, על יתרונותיהם ועל חסרונותיהם.
חשוב להוסיף ולומר כי במיוחד ברפואה, יש לבדוק כל מקרה לגופו. לא כל פעולה שנראית לכאורה כרשלנית היא אכן כזאת. יש לבחון את הנסיבות, לראות מה היו הציפיות של הרופא ממה שיקרה אם תינקט דרך פעולה חלופית ומה היה עלול להתרחש, אם ההמלצה הרפואית הייתה שונה. על כל פנים, על הרופא להבהיר את סיכוייו של כל טיפול, את הסיכונים ואת החלופות.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
איך מגישים תביעת רשלנות רפואית?
