אחת מדרכי הטיפול בסרטן השד, היא הקרנות. טיפול בקרינה, הנקרא גם רדיותרפיה, הוא טיפול בקרני רנטגן, אשר נועד להרוס את התאים הממאירים בגוף ובמקרה של סרטן השד, את הגידול בשד.
על מנת להרוס את התאים הסרטניים ולפגוע כמה שפחות בתאים הבריאים, יש לתכנן את הטיפול בצורה זהירה ומדויקת.
טיפולי הקרינה, נעשים לפני או אחרי הניתוח להסרת הגידול. כאשר נעשתה כריתה חלקית, מומלץ לרוב, לעשות טיפולי קרינה, על החלק הנותר של השד שנותח. אם בוצעה כריתה מלאה, ייתכן ויהיה צורך לבצע הקרנה על כל החזה. לרוב, טיפולי קרינה, משולבים עם טיפול כימותרפי, בהתאם למצב המטופלת.
כיצד מתבצעות ההקרנות?
הקרינה מתבצעת במסגרת סדרת טיפולים, הכוללת בדרך כלל בין 20- 30 טיפולים, כאשר הרופא המטפל קובע את המינון של הטיפול, על פי מצב הגידול ומצבה הבריאותי הכללי של המטופלת.
כל טיפול קרינה, נמשך לרוב עד כחצי שעה. מתן מנת הקרינה עצמה, אורך עד כחמש דקות, אך לרוב, נדרש למבצע הבדיקה, כרבע שעה, עד אשר הוא מגיע למיקום המדויק ומסמן אותו. כל זאת, במטרה, שלא לפגוע, עד כמה שניתן, בתאים בריאים, אלא להשמיד את התאים הממאירים בלבד.
לאחר כל טיפול קרינה, תוכל המטופלת לנסוע חזרה לביתה ואין צורך באשפוז. אולם, עדיף להגיע לטיפולים הראשונים לפחות, עם מלווה, עד אשר תדע המטופלת האם היא חווה עייפות מוגברת לאחר הטיפול, או שהיא מרגישה בסדר ותוכל להגיע באופן עצמאי לביתה.
תופעות לוואי של ההקרנות
טיפול הקרינה, איננו מכאיב אך יש לו שתי תופעות לוואי שלעיתים מופיעות: עייפות גדולה מהרגיל ותגובות בעור. העייפות דורשת לעיתים מן המטופלות זמן מנוחה גדול יותר מכפי שהן רגילות.
חלק מן המטופלות, מפתחות תגובה בעור, בעקבות הטיפול וזו מופיעה לאחר מספר טיפולים. כאשר המטופלת, מבחינה בתגובה בעור, מכל סוג: גרד, שינוי צבע וכיוצא בזה, יש לדווח לרופא המטפל על מנת לקבל הנחייה כיצד לטפל בעור.
מלבד תופעות לוואי אלו, יכולה המטופלת בקרינה, ככלל, להמשיך את חייה כרגיל: לעבוד, לפגוש חברים ומשפחה, לעסוק בפעילות גופנית וכדומה. אולם, חשוב לציין כי במהלך הטיפול, אסור להיכנס להיריון, בשל חשש לנזק לעובר.
כמו כן, יש לקבל הנחיות ברורות מהצוות המטפל, לגבי עניינים שונים וכאשר מתעורר ספק, כדאי לשאול את הרופא, על מנת שהטיפול יהיה אפקטיבי והמטופלת תשמור על בריאותה.
למשל, הנושא של חשיפה לשמש. חשוב מאוד כי האזור המוקרן, לא יהיה חשוף לשמש משום שהעור באזור המוקרן, הופך לרגיש יותר בעקבות טיפולי הקרינה. אם המטופלת מבלה את מרבית יומה בחוץ, חשוב לכסות את האיבר המוקרן בבגדים או צעיף וייתכן כי כדאי למרוח קרם הגנה.
עניין נוסף אשר חשוב לקבל לגביו הנחייה, הוא פעילות גופנית. למשל, אם המטופלת שוחה כפעילות ספורטיבית, או כתחביב, יש להתייעץ עם הרופא, האם ניתן להמשיך בפעילות זו במהלך סדרת טיפולי הקרינה, משום שכלור עלול לגרות את העור.
כאשר לא ניתן למטופלת המידע המלא וההוראות המקיפות לגבי הליך הטיפול, המשך המעקב וכיצד לנהוג לפני ולאחר הטיפול, יש לשקול הגשת תביעת רשלנות רפואית. בנוסף, כאשר ניתנה למטופלת קרינה ברמה גבוהה מהרגיל, שהביאה לפגיעה בטיפול במחלה ולפגיעה במצבה הבריאותי יש לבחון הגשת תביעת רשלנות.
התמודדות עם טיפולי ההקרנות
מטבע הדברים, ההתמודדות עם מחלת הסרטן, איננה קלה ולא מעט נשים חשות פחד מהבלתי ידוע. הדרך הטובה ביותר להפיג את הפחד הוא באמצעות קבלת כל המידע הרפואי אודות טיפולי הקרינה: כמה זמן אורכת כל סדרת טיפולים, האם היא תשפיע על אורך החיים וכיוצא בזה. חשוב לשאול את כל השאלות ולא להישאר בחוסר ידיעה.
על המטופלת להרגיש בטוחה לגבי הטיפול ולא לחיות בפחד ובבלבול. כמו כן, חשוב לשתף משפחה וחברים קרובים בתחושות הקשות, כדי שיוכלו להקל. ישנה גם אפשרות להצטרף לקבוצת תמיכה, במסגרתה, פוגשות המטופלות, נשים כמותן, אשר עוברות או עברו את אותה מחלה ויכולות לסייע בהתמודדות.
