זיהום בהריון הוא אחד מהתופעות המסוכנות שעלולות להתרחש בתקופה כזו. זיהום תוך רחמי עלול לסכן גם את היולדת ולהדביק גם את העובר בהיותו ברחם. הזיהום עלול לגרום למומים ולכשלים בלתי הפיכים בתפקודו של הוולד, ובין היתר לפגיעות נוירולוגיות ואפילו שיתוק מוחין, עיוורון, קטרקט, פגיעה בשמיעה, פרכוסים, פגיעה במערכת העצבית, אנמיה, עליה באנזימים של הכבד, פריחות בעור, מחלת צהבת, מחלת ראות, וכולי.
הזיהום התוך רחמי נגרם כאשר האישה ההרה חלתה במחלה זיהומית כמו למשל וירוס ההרפס, חיידק הגורם את מחלת הסיפיליס, מחלות ילדים כמו אדמת, אבעבועות רוח, עוד.
עם זאת צריך לציין :
לא תמיד העובד נדבק בזיהום שלקתה בו האם;
לילוד קיימת יכולת ריפוי מזיהומים באמצעות נוגדי מערכת החיסון של האם;
קיימת חשיבות לגבי אפשריות הטיפול לשלב ההריוני בו נדבק העובר;
רשלנות באבחון של זיהום תוך רחמי בהריון
שק ההיריון הנושא את העובר הוא מטבעו סגור באופן שלם, ועל כן נוזלי מי השפיר שבו הם סטריליים. זיהום תוך רחמי נגרם מחדירה של חיידקים/וירוסים למי השפיר, דבר שיכול לקרות כתוצאה מפרוצדורה פולשנית כלשהי, או בגלל ירידת מים שגורמת למי השפיר ולקרום של שק ההיריון להזדהם. העובר עלול להדבק מהזיהום במקרה שמתגלים סממנים קליניים לזיהום בגופה של היולדת.
רשלנות באבחון מתרחשת במקרה בו יש חשד לזיהום על סמך ממצאים קליניים או מעבדתיים:
- ברוב המקרים יש סימנים קליניים מחשידים לזיהום תוך רחמי ביולדת ויש להתייחס אליהם ברצינות הראויה שכן אחרת מדובר ברשלנות. מדובר בין היתר בחום, דלקות, כאבי גרון, הקאות, כאבים, רגישות באזור הבטן והרחם, דופק מהיר של היולדת ושל העובר, והפרשות בעלות ריח רע.
- יש גם מצבים שהאישה אינה חשה בסימני מחלה ועם זאת יש לה זיהום סמוי שניתן לגלות אותו באמצעות סימנים מעבדתיים כמו בבדיקות דם בדיקות נוגדנים למחלות כמו אדמת. היה ומתעורר חשד ולו הקטן ביותר לזיהום סמוי חשוב לבצע בדיקות מעבדה כמו בדיקות דם ותרביות כדי לא להיקלע למצב של רשלנות באבחון.
רשלנות בטיפול במצב של זיהום תוך רחמי
אם קיימים סממנים קליניים ברורים לזיהום תוך רחמי, יש לשקול תרופות אנטיביוטיות דרך הוריד או זירוז הלידה ושחרור העובר מהרחם בניתוח קיסרי, כדי להקטין סיכון לחשיפה גדולה לזיהום. רשלנות בטיפול עלולה להיחשב כאשר הצוות הרפואי זיהה סימני זיהום בתוך הרחם ולא הוציא את העובר מהרחם, ועקב כך הוא נפגע מהזיהום.
עם זאת, אין להסיק מסקנות חפוזות ובלתי מבוססות, ובמקרה שהילוד נולד עם בעיות רפואיות חייבים לבחון שהנזקים אכן נגרמו כתוצאה מזיהום ממנו סבלה היולדת.
רשלנות במעקב בהריון
המעקב בתקופת ההריון צריך להתבצע באמצעות בדיקות דם שוטפות, בדיקות סקר, הדרכה לשמירה על היגיינה ותזונה מתאימה, וכמובן בירור מקיף לזיהום אם יש חשד בשבועות הראשונים של ההריון. העדר מעקב הינו רשלנות.
להלן מספר דוגמאות למעקב שנדרש אחרי מחלות שעלולות לגרום לזיהום תוך רחמי בהריון:
מי שהתגלתה כנושאת של פתוגן של חיידק הליסטריה מומלץ לשקול טיפול אנטיביוטי תוך הלידה, כדי למנוע את העברת החיידקים לעובר. בכל מקרה להימנע מזיהום מחיידק ליסטריה רצוי להימנע מאוכל של בשר שאינו מבושל, ואפילו להימנע ממגע עם בשר חי ועם ירקות שאינם שטופים, וגבינות רכות בלתי בשלות. רחיצת ידיים חשובה מאוד.
יש לעקוב אחרי זיהומים בדרכי שתן בזמן ההריון.
מחלת האדמת היא מחלה ילדים מדבקת ולכן רצוי לא לשהות ליד ילדים חולים. כדי למנוע את הפגיעה בעובר צריך לחסן את האם. אם אישה הריונית נחשפת לאדמת צריך לבדוק את החיסון שלה, וניתן לבדוק ולעקוב אחרי מצב העובר באמצעות בדיקת נוגדנים מחבל הטבור.
זיהום של נגיף ההרפס מסוכן מאוד. אם יש זיהום תוך רחמי הוא יכול להביא להפלה או לפגיעה במערכת עצבים מרכזית של העובר. חשוב לעקוב אחרי המחלה אצל האישה באמצעות בדיקות דם.
