באופן עקרוני, בכל ניתוח פלסטי, בדומה לכל התערבות כירורגית שהיא, עלולים להתרחש סיבוכים מסוימים ומאחר וניתוח פלסטי מיועד לשפר את המראה של האיבר או של הרקמה שבהם מבוצע הניתוח, הרי שבמקרים בהם נגרם נזק אסתטי, יש לבצע ניתוח נוסף.
ניתוח פלסטי מתקן ניתן לבצע לאחר כל סוגי הניתוחים. כך למשל ניתן לבצע ניתוח מתקן לאחר ניתוח פלסטי באף, לאחר ניתוח שאיבת שומן ועוד.
באילו מקרים ישנו צורך לבצע ניתוח פלסטי מתקן בשד?
ישנם סוגים רבים של ניתוחים פלסטיים בחזה, כשהפופולארי והנפוץ מכולם הוא ניתוח להגדלת חזה. בניתוח זה מבצעים חתך בשד ודרכו מחדירים שתלי סיליקון שמטרתם להגדיל את נפח השדיים או להפוך אותם לסימטריים יותר. במקרים מסוימים הניתוח יכול להצליח והתוצאות משביעות רצון אך במקרים מסוימים ייתכן ויתעורר הצורך לבצע ניתוח פלסטי מתקן.
המצבים בהם ניתוח כזה יכול להידרש כוללים את המצבים הבאים:
- נוקשות של רקמת השד – באופן טבעי נוצרת רקמת חיבור סביב השתל שמטרתה לספק לגוף הגנה מסוימת מפני השתל. מדובר על תהליך טבעי שלרוב אינו מסוכן. עם זאת, במקרים מסוימים רקמת החיבור עלולה להיות נוקשה במיוחד מה שעלול לגרום לתחושה לא נעימה בשד המנותח. מקרה זה מתרחש בשכיחות של חמישה עד שמונה אחוז מכלל הניתוחים.
- צניחת שדיים – באופן עקרוני ככל שהשתל גדול יותר וכבד יותר, כך ישנו סיכוי גדול יותר שתתרחש צניחה של השדיים. מידת החומרה של צניחת השדיים תלויה כמובן בגורמים רבים נוספים שביניהם ניתן למנות את מידת האלסטיות של העור ואת מידת ההקפדה של המנותחת על ההנחיות הפוסט ניתוחיות.
- דלף מהשתל – לכל שתל ישנו טווח זמן מסוים שבו הוא אמור להישאר שלם. עם זאת, המעטפת של השתל עלולה להיקרע והתוכן של השתל עלול לדלוף החוצה באופן לא צפוי.
- חוסר סימטריה – במקרים מסוימים לאחר הניתוח ולאחר שמידת הנפיחות הטבעית יורדת, מתגלה כי אחד מהשדיים גבוה יותר מהשני או נפוח יותר מהשני. חוסר סימטריה לאחר ניתוח חזה בדרך כלל יוביל לניתוח פלסטי מתקן.
- צניחה של השדיים מעבר לשתל – במקרים מסוימים השדיים עלולים לצנוח כלפי מטה בעוד שהשתל המלאכותי נותר קבוע במקומו.
מתי ישנה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בניתוח פלסטי מתקן?
בדיוק כמו שבכל ניתוח פלסטי עלולים להתרחש סיבוכים, כך גם הדברים נכונים לגבי ניתוח פלסטי שמתבצע על מנת לתקן נזקים או כשלים שהתרחשו בניתוח הפלסטי הראשון. עם זאת, לא כל מקרה שבו ניתוח פלסטי לא הניב את התוצאות הרצויות אכן מהווה עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.
על מנת להוכיח כי אכן התקיימה עוולת רשלנות, ישנה חשיבות עליונה להביא חוות דעת של רופא מומחה שמטרתה להראות כי אכן נגרם נזק, כי ישנו קשר סיבתי בין הפעילות הרפואית לנזק וכי הרופא המנתח לא ביצע את הפעולות בהתאם לפרוטוקולים הרפואיים ובכך חרג מרמת הזהירות המצופה מכל רופא סביר.
רשלנות רפואית מסוג אי מתן הסכמה מדעת
לפני כל ביצוע של פעולה רפואית ולא כל שכן לפני ניתוח, על הרופא שמבצע את הפעולה חלה החובה ליידע את המטופל בנוגע להליך שהוא עתיד לבצע וכן להסביר לו על ההשלכות של ההליך, על מצבו הבריאותי, על התוצאות המצופות מההליך וכן עליו לפרוס בפניו את האלטרנטיבות השונות שעומדות בפניו.
לאחר מכן, על המטופל לחתום על טופס הסכמה מדעת ובכך למעשה לאשר שהבין את דברי הרופא וכי הוא מסכים לביצוע ההליך. כל חריגה מפרוטוקול זה יכולה להוות עילה להגשת תלונה בגין רשלנות רפואית.
מקרה מעניין שבו הוגשה תלונה בגין רשלנות רפואית מסוג זה הוא המקרה של דגנית (שם בדוי) שטענה בכתב התביעה כי לפני שניגשה לניתוח פלסטי מתקן בשד ימין לא הסברו לה כל הסיכונים האפשריים של הניתוח. לטענתה לו היו מוסברים לה הסיבוכים האפשריים, הייתה מחליטה לוותר על הניתוח.
במקרה הנידון המנתח הפרטי שביצע את הניתוח לא הצליח למצוא את טופס ההסכמה מדעת עליו לטענתו חתמה המנותחת ולטובת התובעת נפסקו פיצויים בגובה של מאה אלף שקלים. רשלנות מסוג זה מהווה עילה להגשת תביעה גם במקרים בהם לא נגרם נזק, קחו זאת לתשומת לבכם.