תרופות פסיכיאטריות הן תרופות שמיועדות עבור אנשים הסובלים ממגוון רחב של תסמינים פסיכיאטריים או הפרעות פסיכיאטריות.
התרופות במשפחה זו מכילות חומרים פסיכואקטיביים, כלומר חומרים שמסוגלים להשפיע על התפקוד של המוח וכך להביא לשינוי בחשיבה, בהתנהגות, במצב הרוח ועוד.
התרופות הפסיכיאטריות נחלקות למספר תתי משפחות להלן:
- תרופות ממריצות – תרופות אלו מיועדות עבור אנשים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז כשהנפוצה שבהן נקראת ריטלין.
- מייצבי מצב רוח – תרופות פסיכיאטריות המשמשות לטיפול באנשים הסובלים מתנודתיות רבה במצבי הרוח בדגש על אנשים הסובלים מהפרעה דו קוטבית.
- תרופות אנטי פסיכוטיות – תרופות שמיועדות לשלוט על פסיכוזה. תרופות אלו נרשמות בעיקר עבור אנשים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית ועבור אנשים הסובלים ממחלת הסכיזופרניה.
- תרופות נוגדות חרדה – תרופות פסיכיאטריות הניתנות לאנשים הסובלים מהפרעות חרדה שונות. בחלק מהתרופות בתת משפחה זו נעשה שימוש גם בתור תרופות הרגעה. התרופה המפורסמת ביותר במשפחה זו היא הואליום.
- תרופות נגד דיכאון – תרופות פסיכיאטריות המיועדות עבור אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית, דיסתימיה, דיכאון ועוד.
רשלנות רפואית במתן תרופה לא מתאימה
על מנת לקבוע איזו תרופה יש לרשום למטופל, יש לבצע תהליך אבחון יסודי ומעמיק וזאת כיוון שכל אחת ואחת מהתרופות משפיעות על המטופל באופן שונה. לפיכך, רישום של תרופה לא מתאימה יכול להוביל לכך שהבעיה ממנה סובל המטופל לא תזכה למענה מצד אחד ומצד שני ההשפעה של התרופה תוביל להתפתחות של בעיות נוספות שלא הופיעו במטופל לפני שהתחיל לקחת את התרופה.
כמו כן, יש לציין כי לכל אחת ואחת מהתרופות קיימות תופעות לוואי מסוימות. לאור זאת, מתן של תרופה לא נכונה יכול להוביל לאפקט משולש: היעדר טיפול בבעיה המרכזית לשמה נרשמה התרופה, התעוררות של בעיות חדשות שמקורן בפעילות התרופה והופעה של תופעות לוואי לא רצויות שהיו יכולות להימנע לו רק הייתה נרשמת למטופל התרופה המתאימה לו בהתאם לבעיה הפסיכיאטרית ממנה הוא סובל.
רשלנות רפואית במתן מינון לא נכון
התרופות הפסיכיאטריות מגיעות במינונים שונים ואת המינון יש להתאים למטופל בהתאם לבעיה ממנה הוא סובל. במקרים מסוימים יש להתייחס גם למשקל גופו של המטופל ולתרופות אחרות שהוא נוהג ליטול באופן קבוע. במקרים רבים יש להתחיל במתן של מינון נמוך ובאופן הדרגתי להעלות את המינון עד להשגת האפקט הרצוי והאופטימאלי.
במקרים בהן ניתן מינון גבוה מדי באופן שאינו מותאם לפרוטוקולים המקובלים בתחום הפסיכיאטריה, ניתן להגיע למצבים שליליים בהם ההשפעה של התרופה חריפה מדי ואף מסוכנת.
רשלנות רפואית בהיעדר מעקב אחרי הטיפול התרופתי
מאחר ולא ניתן לצפות מראש את ההשפעה של התרופות הפסיכיאטריות, שכן כל תרופה משפיעה באופן שונה על כל מטופל ומטופל, הטיפול הפסיכיאטרי מצריך מעקב צמוד אחרי המטופלים. ללא מעקב צמוד ויעיל לא ניתן לקבוע האם הטיפול מוצלח וכן לא ניתן להתאים למטופל את המינון המתאים לו.
לרוע המזל, במקרים מסוימים המעקב לא מתנהל בצורה יעילה ובאופן שוטף וכתוצאה מכך המטופל יכול לעשות שימוש בתרופה שאינה מתאימה לו או ליטול תרופה שמתאימה לו אבל במינון שאינו מתאים לו, מה שעלול לגרום לתופעות לוואי חמורות למטופל ואף להשפיע קשות על מצבו הנפשי.
כיצד ניתן לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בתרופות פסיכיאטריות?
על מנת לבסס תביעה בגין רשלנות רפואית בתרופות פסיכיאטריות יש להוכיח לבית המשפט כי הרופא הפסיכיאטר שרשם את התרופות חרג מרמת האחריות המקצועית כלפי המטופל, כלומר להראות כי כל רופא סביר אחר היה פועל אחרת. לאחר מכן יש להוכיח כי למטופל נגרם נזק ולאמוד את הנזק וכן יש לקשור את הטיפול הרשלני לנזק שנגרם למטופל בקשר סיבתי.
על מנת לעשות את כל זה יש לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית. חוות דעת רפואית היא מסמך מקצועי ומפורט שבו מתאר רופא מומחה מתחום הפסיכיאטריה את השתלשלות העניינים במקרה הנידון. על הרופא המומחה להביא עדויות מהספרות שיש בהן כדי להדגים את החריגה מהפרוטוקולים המקובלים, לנתח את המקרה באופן מקצועי, לאמוד את הנזק שנגרם למטופל ועוד.
על מנת לאתר רופא מומחה שעוסק בין היתר בכתיבה של חוות דעת רפואיות בתחום רפואת הנפש יש בראש ובראשונה ליצור קשר עם עורך דין לענייני נזיקין שעוסק בתחום הרשלנות הרפואית בהקשר של תביעות הקשורות לרפואת הנפש.
