מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית יכולה להתרחש בכל הליך רפואי, פשוט או מורכב והסיבות להתרחשותה גם הן מגוונות. כאשר נגרם למטופל, נזק פיזי כתוצאה מהטיפול הרשלני, הוא רשאי להגיש תביעה לקבלת פיצוי כספי בגין כל הנזקים שנגרמו לו, בעקבות הטיפול הרשלני. גובה הפיצוי תלוי בחומרת הנזק ובחומרת החריגה של הנתבע מסטנדרט הטיפול המקובל.

תחילתו של טיפול משפטי בתביעת רשלנות רפואית, הוא בפגישת ייעוץ עם עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית. עו"ד המתמחה ברשלנות רפואית יתן לכם תיד את העצות הבאות: לדבריו, רצוי מאוד לפנות לעורך דין בעל ניסיון, אשר נחל הצלחה רבה בטיפול בתביעות רשלנות רפואית בכלל ובתחום הספציפי בו התרחשה הרשלנות הרפואית, בפרט.

פגישת ייעוץ ראשונית – רשלנות רפואית

במסגרת פגישת הייעוץ הראשונית, יסביר הלקוח לעורך הדין את השתלשלות האירועים ועורך הדין, ייתן הערכה האם נראה כי יש עילה לתביעה ומהו סכום הפיצוי המוערך. כמו כן, ייתן עורך הדין ללקוח את כל המידע שעליו לדעת, לגבי ההליך המשפטי של הגשת תביעה: אורכו של ההליך, העלויות הכרוכות בו ושכר הטרחה של עורך הדין.

לעניין אורכו של ההליך המשפטי, חשוב לציין כי תביעת רשלנות רפואית מתנהלת לרוב, לא פחות משנתיים ויכולה להימשך גם כארבע או חמש שנים.

אורך התביעה תלוי באופן התנהלות הנתבע בהליך המשפטי וכן, במידת הנכונות של הצדדים להגיע לפשרה, אשר מקצרת כמובן את ההליך משאין צורך לנהל דיוני הוכחות מלאים בבית המשפט ולהמתין למתן פסק דין.

הוצאה כספית של התובע

באשר להוצאות להן נדרש הלקוח, ראשית יש להבהיר כי במידה והתביעה מתקבלת, יורה בית המשפט לנתבע, לשלם לתובע את כל הוצאותיו.

ההוצאה המרכזית היא חוות הדעת של הרופא המומחה, אשר עלותה משתנה ממקרה למקרה ותלוי כמובן גם בזהותו של הרופא המומחה, ככל שהרופא בכיר יותר ובעל ניסיון, סביר להניח כי עלות חוות הדעת תהיה גבוהה יותר.

שכר טרחת עורך הדין הוא בדרך כלל, נגזרת מסכום הפיצוי שיקבל התובע, העומדת לרוב על 30%- 25% מסכום הפיצוי. גובה שכר הטרחה משתנה על פי רוב, בין השלבים השונים בתיק. כלומר, אם הושגה פשרה בין הצדדים, גובה שכר הטרחה יהיה נמוך יותר בדרך כלל, מאשר  אם הלקוח קיבל את הפיצוי, לאחר ניהול הליך משפטי מלא בבית המשפט.

היות ששכר הטרחה הוא נגזרת מן הפיצוי, לרוב, הלקוח אינו נדרש לשלם שכר טרחה לעורך הדין, אלא לאחר קבלת הפיצוי אולם, יש לציין כי חלק מעורכי הדין מבקשים תשלום מקדמה, אשר יופחת משכר הטרחה בתום ההליך.

ההוצאה הכספית המרכזית של הנפגע בתביעת רשלנות רפואית, היא אפוא כאמור, חוות הדעת של המומחה הרפואי. להוצאה זו מתווספת אגרת בית המשפט ועלות איסוף התיעוד הרפואי, אם לתובע אין כבר בידיו את כל המסמכים הרפואיים.

משמסר הלקוח את הטיפול בתביעה לעורך הדין, הצעד הראשון יהיה לאסוף את התיעוד הרפואי מהמוסד הרפואי בו טופל הלקוח. לאחר שקיבל עורך הדין את כל המסמכים הרפואיים, יעבירם לרופא מומחה, אשר יביע דעתו האם ישנה עילה לתביעה, כלומר, האם נראה כי הטיפול הרפואי אכן היה רשלני וחרג מסטנדרט הטיפול הסביר. היה ותשובתו חיובית, הוא יכתוב חוות דעת מלאה, אשר תוגש יחד עם כתב התביעה לבית המשפט.

חשיבות חוות דעת מומחה מהימנה

יש להדגיש כי חוות דעת מומחה היא הראייה המרכזית בתביעות רשלנות רפואית ומהימנותה, היא זו אשר יכולה לעשות את ההבדל בין קבלת התביעה לדחייתה. לכן, עורך הדין המטפל בתביעה, מקפיד לפנות, בכל תביעה, לרופא מומחה בעל שם וניסיון בכתיבת חוות דעת ומתן עדות בבית משפט.

חוות הדעת הרפואית תפרט מדוע התרשל הרופא המטפל ואיזה נזק נגרם למטופל, כתוצאה מן הטיפול הרשלני.

ראו גם:

טיפים ועצות להתמודדות מול ועדה רפואית.

דילוג לתוכן