רשלנות רפואית קורונה

המגפה העולמית של נגיף הקורונה גרמה להדבקה מאסיבית, לחולי קשה, ולמוות של מאוד אלפי בני אדם. על אף שזוהי מגפה חדשה ולא מוכרת, ואין לה עדיין תרופות וחיסון מונע, האבחון והטיפול התומך הם חשובים מאוד כדי לנסות לקטוע את ההדבקות ולהגדיל את סיכויי ההחלמה. כאשר יש רשלנות באבחון ו/או בטיפול יש לבדוק אם קמה עילת להגשת תביעת רשלנות רפואית.

מה תסימני מחלת הקורונה?

קורונה היא ממשפחת הווירוסים שגורמים למחלה נשימתית סוערת, זיהום וטראומה לגוף, וככל הנראה גם משאירה נזקים מתמשכים. הווירוס דוגר בגוף מספר ימים, והחולה סובל מסימנים שמזכירים שפעת ובין היתר: שרירים כואבים, חום גבוה ושיעול וגם קוצר נשימה, אבדן טעם וריח, דלקת ראות, וכולי. ההדבקות מתרחשת דרך מגע עם חולה והפרשות מדרכי הנשימה שלו, או ממשטח מזוהם בנגיף.

כיצד מאבחנים את קורונה?

המחלה מאובחנת באמצעות דגימות מהגרון ומהאף על ידי מטושים. הדגימות נשלחות למעבדה. כמו כן ניתן לאבחן גם באמצעות בדיקות דם לאיתור הגנטיקה של הווירוס. בדיקת PCR היא הבדיקה הגנטית שמבצעים כדי לאתר את הימצאותו של הנגיף בגוף, ובאמצעותה מנסים לאתר את המטען הגנטי של הווירוס. אפשר לאבחן גם באמצעות בדיקות סיטי חזה לדלקת ראות.

מהו פרוטוקול הטיפול במחלה?

אין עדיין בנמצא תרופה ספציפית יעודית לקורונה, או חיסון מונע. הטיפול הוא בעקרון טיפול תומך כמו חמצן, נוזלים, תכשירים נגד כאבים והורדת חום, סטרואידים, ותרופות ניסיוניות.

הטיפול כרגע הוא למעשה במניעת המחלה ומניעת התפשטות המגיפה. את זאת מנסים לעשות באמצעות בידוד ואיתור שרשראות הדבקה, שמירה קפדנית על היגיינה, הימנעות ממגע בפנים, אוורור מקומות סגורים, מסכות, ושמירת מרחק.

באילו נסיבות ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?

בתביעת רשלנות רפואית צריך להוכיח שהצוות המטפל לא פעל על פי הסטנדרט המקובל והסביר, וכי נגרם נזק. כדי שתקום עילה לרשלנות רפואית, אין צורך בכוונה, אלא בהוכחת חריגה מסטנדרט של זהירות סבירה. חשוב להראות שמי שהתרשל – הנתבעים – היו מחויבים בחובת זהירות כלפי החולה. את הנזק מוכיחים באמצעות חוות דעת מומחה. כמו כן צריך להוכיח גם קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות, ובין הנזק.

מתי תקום רשלנות באבחון מחלת קורונה?

רשלנות באבחון קורונה מתרחשת כאשר לא מאבחנים במועד שהאדם חלה בנגיף הקורונה על אף שהחולה מגלה סימנים כמו שיעולים, חום, קוצר נשימה, חוסר טעם וריח, הרגשה כללית רעה, וכולי. במקרה כזה לא ניתן גם למנוע המשך הידבקויות וקטיעת שרשרת הדבקה.

רשלנות יכולה לקרות:

• כאשר לא בודקים ולא דוגמים תרביות מהאף ומהגרון ולא עוקבים אחרי תוצאות הבדיקה;
• כאשר פענוח בדיקת התרביות או בדיקת הדם הוא שגוי;
• גילוי מאוחר של הווירוס ופגיעה בסיכויי ההבראה של החולה או גרימת נזק בלתי הפיך;

רשלנות בטיפול בקורונה:

רשלנות בטיפול יכולה לקום כאשר לא נתנו את הטיפול הסביר המתבקש באותן הנסיבות ובין היתר:

• כאשר לא העבירו את החולה לאשפוז בעת הצורך שכמצבו הרפואי החמיר;
• כאשר לא נתנו טיפול תומך של חמצן ונוזלים;
• לא עקבו אחרי מצב החולה;
• כאשר לא חיברו למכונת הנשמה בזמן; או כאשר חיברו למכונת הנשמה מוקדם מידי;
• כאשר חולים במקרים קשים של המחלה, לא קיבלו בזמן תרופות ניסיוניות שהוכחו כמועילות במצבים מסוימים, במטרה להציל את חייהם;
• רשלנות רפואית יכולה לקום גם כאשר לא התייחסו לנזקים נפשיים שקשורים לבידוד ולא טיפלו במצב הנפשי;

רשלנות רפואית בשל כשל ברשומות הרפואיות 

ככלל נטל הראיה להוכחת תביעה אזרחית מוטל על התובעים. יש מקרים שנטל הראה מתהפך ועובר לכתפי הנתבעים. אחד המקרים הוא כאשר בית החולים או המוסד הרפואי מתרשל בכל הקשור לרישומים רפואיים. אז עובר הנטל להוכיח שלא היה קשר סיבתי בין מעשה ההתרשלות והנזק – לכתפי הנתבעים.

רשלנות רפואית בשל פגיעה באוטונומיה והעדר הסכמה מדעת

על פי חוק זכויות החולה, קיימת חובה להסביר לחולה ולתת לו את כל המידע אודות הטיפול מתכוונים לתת לו. אם המטופל לא מקבל מידע אודות הטיפול – כל הסכמה שלו היא אינה הסכמה מדעת. הוא לא יכול לבחור באופן חופשי ומודע אם לקבל את הטיפול המסוים, או לבחור בטיפול אחר, ואז מדובר ברשלנות רפואית.

רשלנות רפואית הקשורה לאבחון קשישים שלקו בקורונה

מגפת הקורונה תקפה את הדיורים המוגנים ובתי האבות הם נמצאו לא מוכנים. הרבה מאוד קשישים נפגעו ולא ניתנה להם ההגנה המתבקשת. בכל מקרה יש תמיד לבחון אם קיים בסיס לתביעת רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בקשישים ובין היתר:

• יש לבדוק אם בוצעו בדיקות קורונה שגרתיות לצוות המטפל במטרה לקטוע את שרשרות ההדבקה;
• יש לבדוק אם בדקו תדיר את הקשישים;
• יש לבחון אם ניתן טיפול מידי מתאים לאילו שנדבקו;
• וכן אם נשמר בידוד כפי שהיה צריך להיות;

הרחבת רפרטואר הנתבעים בתביעת רשלנות רפואית 

בתביעת רשלנות רפואית בקורונה ניתן לחשוב על הרחבת יריעת הנתבעים והוספת המדינה או מערכת הבריאות בטענה להתנהלות רשלנית בכל הקשור בטיפול במגיפה ברמה הארצית ובין היתר בשל:

• חסר בערכות של בדיקות קורונה;
• חסר עובדי מעבדה המיומנים בפיענוח הבדיקות;
• חסר במכונות הנשמה ובצוותים מיומנים בהפעלת את המכונות;
• חסר בתרופות ניסיוניות שהוכחו במחקרים כמועילות ומפחיתות את חומרת המחלה;

אולי יעניין אותך גם:

הצוות הרפואי האמריקאי קיבל חסינות מתביעות רשלנות במשבר הקורונה

רשלנות רפואית באבחון שפעת חזירים בישראל