מהם ניתוחי ראש?
ניתוח ראש, ובשמו הרפואי קרניוטומיה, הוא שם כולל למספר ניתוחים אשר במהלכם מתבצעת פתיחת הגולגולת, וזאת לצורך טיפול בשורה של מצבים רפואיים שונים, לרבות הוצאת גידולי מוח, תיקון מומים בכלי הדם, טיפול בשבר או דימום תוך מוחי, וכן מקרי אפילפסיה חריפים.
הניתוח עצמו מתבצע בשעה שהמטופל נמצא תחת הרדמה מקומית או מלאה, כאשר לכל אורך הניתוח ראשו מקובע במתקן מיוחד המונע תזוזות ומאפשר לבצע את הניתוח בצורה המדויקת ביותר האפשרית.
הניתוח נעשה בעזרת מכשירים רפואיים, אשר בשלב הראשון משמשים לצורך יצירת חתך בגולגולת עצמה, במטרה לחשוף את עצם הגולגולת. בשלב הבא, מוסר חלק מעצם הגולגולת, וזאת במטרה לחשוף את החלק המוכר בשם "מעטפת המוח".
חשיפת המעטפת מאפשרת את ביצוע הניתוח עצמו, וזאת תוך התמקדות באזור המיועד לניתוח. לאחר סיום הניתוח, מעטפת המוח נתפרת חזרה למקומה, וכך גם עצם הגולגולת מוחזרת למקומה.
מטבע הדברים, ומאחר ומדובר באחד מסוגי הניתוחים המסובכים ביותר הקיימים בעולם הרפואה, הניתוח עצמו לוקח זמן רב, בדרך כלל מספר שעות, כאשר לאחר מכן יש צורך בתקופת התאוששות ארוכה במיוחד.
במקרים מסוימים, במהלך תקופת ההתאוששות חווים המטופלים מספר תופעות לוואי, ביניהם ניתן למנות חרדה, תחושת לחץ, וכן דופק מואץ. כל אלו חולפים לאחר זמן מה מיום הניתוח, כתלות באופיו ובמידת המורכבות שלו.
רשלנות באבחון לניתוח ראש
מטבע הדברים, ומאחר ומדובר בניתוח מסובך במיוחד, במרבית המקרים עדיף להימנע מביצוע הניתוח במידה ואין בכך צורך מוחלט.
יש לציין כי פעמים רבות, וגם במידה וקיים חשש כי מצבו הרפואי של החולה דורש ביצוע ניתוח מוח, עדיף בשלב הראשון להמתין ולהסתפק באבחון ראשוני ובמעקב רפואי הדוק אחר מצבו של החולה. זאת על מנת להבין בצורה הטובה ביותר את מצבו הרפואי העכשווי, ולבחון האם אכן יש צורך בביצוע הניתוח, המהווה פעולה רפואית פולשנית ובעלת סיכון ניכר, או שניתן לטפל במצב הרפואי בדרכים אחרות, אשר אינן דורשות ביצוע ניתוח מוח וחשיפת החולה לסכנות הנלוות אליו, וכן לתוצאות הלוואי העוקבות.
מטבע הדברים, בעת שמוסבר לחולה מצבו הרפואי וכן מוצגת בפניו האפשרות לבצע ניתוח מוח, אין ברשותו מידע מספיק המאפשר לו לבחון את הדברים באופן מעמיק, והוא נדרש להסתמך במידה מוחלטת על חוות דעתו של הרופא המטפל.
עם זאת, קיימים מקרים בהם האופציה להימנע בשלב הראשון מביצוע הניתוח ולהסתפק במעקב רפואי לא הוצגה כלל בפני החולה, וזאת חרף העובדה כי מדובר בפרקטיקה רפואית מקובלת, אשר במקרים רבים מאפשרת להימנע בעתיד מביצוע ניתוח הראש.
חשוב לציין, כי במקרים בהם החולה לא קיבל מידע מלא על מצבו הרפואי ועל השלכותיו המלאות של הניתוח, הדבר עשוי להוות עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בעתיד.
רשלנות בביצוע הניתוח
במידה והוחלט כי אכן יש צורך בביצוע ניתוח הראש באופן מידי, חשוב לזכור, כי לאור מורכבותו של הטיפול, המתמקד באחד מהאברים השבריריים והעדינים ביותר הקיימים בגוף האדם, החשיבות של ביצוע הניתוח בצורה המקצועית והקפדנית ביותר מהווה, הלכה למעשה, עניין של חיים ומוות.
בניגוד לטיפולים רפואיים אחרים, בהם טיפול שגוי או רשלני עלול להסתכם במקרה הרע אך בהארכת סבלו של החולה לתקופת זמן נוספת, הרי שכל משגה, ולו הקטן ביותר, אשר נעשה במהלך ניתוח הראש, עלול להוביל ישירות להתדרדרות חמורה במצבו הרפואי של החולה, ולעיתים אף לשיתוק מוחלט, באופן שאינו הפיך.
במקרה אחד לדוגמא, ובמסגרת ניתוח ראש שבוצע בחולה אשר סבל מגידול בבלוטת יותרת המוח, נגרם לגולגולת במהלך הניתוח נקב זעיר, אשר הוביל לדליפת נוזל מוח. חרף העובדה שהנקב תוקן עוד במהלך הניתוח, הרי שהדבר הוביל לשורה של סיבוכים רפואיים בהמשך, ואף להופעתה של דלקת קרום המוח בהמשך הזמן.
חשוב לזכור, כי חרף התפיסה הרווחת גם הרופאים, כמו כל בני אדם, יכולים לטעות. עם זאת, ובמידה והטעות נעשתה כתוצאה מרשלנות, בין אם בשלבי הניתוח ובין אם לפניהם, הרי שהדבר מהווה על פניו עילה ממשית להגשת תביעה מחמת רשלנות רפואית, וזאת במטרה לסייע לחולה להתמודד עם ההחמרה במצבו הרפואי אשר נדרם לו כתוצאה מהטיפול הרפואי הרשלני.
ראו גם:
