פיצוי בגין טרטור מצד ביטוח לאומי

טרטור מצדיק פיצוי מביטוח לאומיעל פי החוק, כל תושב בישראל מחויב לשלם באופן קבוע דמי ביטוח בריאות, אשר תפקידם, לפחות באופן פורמאלי, הוא להעניק לכל אחד ואחת מאתנו כיסוי רפואי בעת צרה, באותם המקרים בהם כושר עבודתנו נפגע במידה משמעותית. במקרים אלו, תפקידו של המוסד לביטוח לאומי, כפי שמעוגן בחוק, הוא להעניק למבוטח סיוע כספי לצורך התמודדות עם מצבו הרפואי הקשה, וזאת בהתאם לחומרת המצב.

עם זאת, ניסיון ההווה מלמד כי בדומה לפוליסות ביטוח אחרות, גם כאן המוסד לביטוח לאומי אינו שש למלא את תפקידו, ולהעביר לנפגע את סכום הקצבה לו הוא זכאי.

למעשה, קיימים מקרים רבים בהם הוועדה הרפואית, האחראית על בחינת עניינו של הפונה, מציבה מכשולים שונים ומשונים בפני המועמד לקצבה, וכל זאת ללא צורך או הצדקה ממשית.

האם אכן מדובר בתופעה רחבה?

בעוד שמרבית האזרחים שומרי החוק בישראל מקפידים על תשלום דמי הבריאות מדי חודש בחודשו, מתוך אמונה כי הדבר יעניק להם כיסוי מקיף במקרה הצורך, הרי שלאחרונה התגלה, כי המצב בפועל אינו פשוט כל כך.

מתחקיר שנערך בשנת 2010, נמצא, כי אף שנהלי הביטוח הלאומי קובעים כי ככלל, משך הטיפול בתביעות לנכות כללית לא יעלה על 97 יום, הרי שנתוני הביטוח הלאומי מצביעים כי זמן הטיפול הממוצע בתביעות מסוג זה עומד על לא פחות מ-122 יום.

נוסף על כך, גם בשעה שהטיפול בבקשה הסתיים, התחקיר מראה כי פעמים רבות הטיפול בוצע באופן לקוי, כאשר מבין כלל המקרים בהם המבקש בחר להגיש ערעור על ההחלטה המקורית בעניינו מטעם הוועדה הרפואית, בכ-56% מהמקרים החלטה זו שונתה על ידי ועדת הערר.

הדבר מוכיח, כי הטיפול בתביעות לקצבת נכות כללית, אשר נועדה להעניק לכל אדם את היכולת לחיים בכבוד ומבלי ליפול לנטל על זולתו, מבוצע לעיתים קרובות בצורה רשלנית ולא מקצועית, אשר דורשת מהנפגע להשקיע זמן ומאמץ בהגשת ערר על ההחלטה המקורית של הוועדה הרפואית, מה שדורש הוצאה נוספת של זמן וכסף.

אז מה עושים?

ההתנהלות הבירוקרטית של הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, אף כי נראית לעיתים כרע הכרחי אשר אין ממנו מנוס, נדרשת אף היא לעמוד בנהלים מסוימים, וזאת בשל ההבנה כי מדובר בנושא רגיש במיוחד. בסופו של דבר, מבחינת תושבים רבים בישראל, דמי הביטוח הלאומי המוענקים בגין נכות כללית מהווים ההבדל בין חיי עוני ודלות, לבין יכולת לקיום עצמי בכבוד.

מסיבה זו, גם אם אין חולק על כך שמחובתה של הוועדה הרפואית לבצע בדיקות מקיפות בנוגע לבקשות לקבלת קצבת נכות כללית, וזאת על מנת להבטיח שכספים אלו אכן יועברו לזכאים לכך, הרי שבמקרים בהם הטיפול בבקשה מבוצע בצורה איטית במיוחד ולאורך פרק זמן ארוך מהנדרש, שלא באשמת מגיש הבקשה, הרי שחשוב לזכור כי מחובתו של המוסד לביטוח לאומי, ככל מוסד ציבורי אחר, לעמוד בנהלים שונים המגדירים את אופן ההתנהלות למול האזרח, וכל חריגה מנהלים אלו עשויה להוות עילה לקבלת פיצוי כספי לזכותו של הצד הנפגע, וללא קשר לתוצאות הליך הבקשה לקצבת הנכות.

יש גם לזכור, כי לצורך קבלת פיצוי מגורמי הביטוח הלאומי, יש ראשית להוכיח כי התנהלותה הספציפית של הוועדה הרפואית חורגת באופן מובהק מהנהלים הקיימים, וללא סיבה מוצדקת. מסיבה זו, וטרם תחילת ההליכים, חשוב מאוד להקדים ולפנות לעורך דין בקיא ומנוסה בתחום, אשר יוכל להדריך את הלקוח מהי הדרך המיטבית לפנות לצורך מימוש זכויותיו, וקבלת הפיצוי המקסימלי.

.

דילוג לתוכן