כיס המרה ממוקם ליד הכבד. נוזל המרה מפרק שומנים, מסייע בעיכול, סותר חומצות בקיבה וכולי. בכיס המרה נוצרות לפעמים אבנים שרובן מכילות כולסטרול ועלולות לגרום לדלקות בכיס המרה, בדרכי המרה, ובלבלב.
ניתוח לכריתת כיס המרה
הניתוח לכריתת כיס המרה יבוצע בעיקר כשיש חשש לגידול, היסטוריה משפחתית וגנטיקה של סרטן, דלקת חריפה, זיהומים, חסימה של כיס המרה, וכולי.
במקרה שאדם סובל מדלקת חריפה בכיס המרה עליו לעבור ניתוח שנחשב לשגרתי ופשוט. עם זאת, הניתוח טומן סיכונים. הניתוח להסרת כיס מרה מבוצע היום בניתוח לפרוסקופי. למצער, יש מקרים של רשלנות רפואית במהלך ניתוח להסרת כיס המרה.
רשלנות נפוצה בניתוחי כריתת כיס המרה
רשלנות הרפואית במסגרת ניתוחים לפרוסקופיים מתרחשת בין היתר בשל אבחון כושל, ובגלל כשל טכני בזמן הניתוח.
רשלנות מתרחשת גם מהסיבה שהרופא לא נתן לחולה הסבר מלא בקשר לניתוח. לפי חוק זכויות החולה על הרופא להסביר לחולה את ההליך הניתוחי, סיכונים, סיכויים, תופעות לוואי, וגם אפשרות לבחור בטיפול חלופי. במקרה שלא ניתנו הסברים אילו, ניתן לטעון להעדר הסכמה מדעת. חובה על הרופא לוודא שחתימה על טופס הסכמה מדעת היתה מתוך גמירות דעת, ולאחר שהחולה הבין את מהות הפרוצדורה.
נטל ההוכחה לקיומה של רשלנות רפואית
נטל ההוכחה לקיום רשלנות רפואית מוטל על כתפי התובע.
העברת נטל הראיה לנתבעים
התביעה נסמכת על מסמכים רפואיים, עם זאת קיים הבדל בין הידע הרפואי שיש בידי התובע, לבין המידע הרפואי שמצוי בידי הנתבעים (בית החולים, הצוות הרפואי, קופת החולים). כאשר אין בנמצא את מלוא המסמכים הרפואיים ומתגלה חסר בגיליונות רפואיים וברשומות, עובר נטל הראיה מכתפי התובע לכתפי הנתבעים, ועליהם להוכיח שהם לא התרשלו.
חובת זהירות
חובת זהירות במסגרת תביעות של רשלנות רפואית נובעת מפקודת הנזיקין. חובת הזהירות היא עקרונית לצורך הקמת אחריות במקרה של רשלנות רפואית. לפי חובת הזהירות יש אחריות רק אם היתה מוטלת חובה על הרופא לפעול באופן מסוים כלפי החולה.
מבחינים בין חובת זהירות מושגית, וחובת זהירות קונקרטית. זהירות מושגית תבדוק אם הנתבע שייך ל"קבוצה" שהיתה צריכה להיות אחראית ככלל כלפי הנתבעים. חובת זהירות קונקרטית תבדוק את אם התובע היה חייב באחריות ספציפית כלפי הנתבע.
בתי המשפט הדגישו שרופא חב בחובת זהירות מושגית כלפי מטופל באשר הוא. כמו כן בית החולים והצוות המטפל במקרה מסוים חבים בחובת זהירות קונקרטית כלפי החולה הספציפי.
מבחן הציפיות
חובת הזהירות הקונקרטית נבחנת לפי מבחן הציפיות, כאשר נשאלת השאלה אם היה על רופא סביר לצפות הנזק שעלול לקרות לחולה במהלך הטיפול רפואי. החובה חלה לגבי האבחון והטיפול. הסטנדרט של עבודת הרופא צריך לעמוד ברף המקובל בתחום.
קשר סיבתי
רכיב נוסף בתביעת רשלנות רפואית הוא הוכחת קשר סיבתי בין מעשה הרשלנות והנזק שארע לתובע.
פיצויים
פיצויים במסגרת תביעת רשלנות נדרשים בגין נזק של כאב וסבל, הפסדי הכנסה ואובדן השתכרות, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות, נסיעות, וכולי.
תביעת רשלנות רפואית בניתוח לכריתת כיס המרה
בית משפט השלום דן בתביעה שהגיש אדם בעילת רשלנות רפואית במסגרת ניתוח לכריתת כיס מרה, לאחר שנגרמו לו נזקים. התובע סבל מדלקת קשה בכיס המרה והיה צורך לנתחו. במהלך הניתוח נקרע צינור המרה. בניתוח נוסף ניסו לתקן את הקרע בצינור המרה. לאחר מכן חלה התובע בצהבת ואחרי מספר שנים אושפז שוב בגלל פגיעה בתפקודי כבד. ואשפוזים נוספים אבחנו דלקות חוזרות בשל הקרע של צינור כיס המרה.
התובע טען שצינור המרה נקרע בשל רשלנות רפואית ובשל קושי בזיהוי.
בית המשפט קבע, שסיבוכים יכולים להתרחש גם כאשר המנתח הוא מיומן. כמו כן נקבע שהסיבוך לא בהכרח מביא למסקנה שלא ננקטה זהירות סבירה. עם זאת הדלקת החריפה הכבידה על הזיהוי של צינור המרה, והיתה צריכה להיות ערנות לכך. מאחר ובתיק הרפואי היו חסרים רישומים רפואיים, עבר הנטל לכתפי הנתבעת והיה עליה להוכיח שלא התרשלה, אולם היא לא עמדה בנטל וחוייבה ברשלנות.