מהו התקף לב?
במקרה של התקפת לב, אין אספקה של דם וחמצן לחלקים משריר הלב, ונוצר מצב המכונה "איסכמיה" (חוסר חמצן). אם האיסכמיה ממושכת, יכול להיגרם לשריר הלב נזק בלתי הפיך והוא יפסיק לתפקד.
אוטם שריר הלב נגרם על ידי הצטברות של פלאק טרשתי בדפנות העורק, דבר המוביל להיווצרות קריש דם וחסימת זרימת הדם בעורק. אם התקף לב אינו מטופל באופן מידי, הוא עלול להיות קטלני.
פעמים רבות ייתכן שאוטם שריר הלב גורם לסימפטומים מינוריים בלבד, ולכן אינו מאובחן ואינו מטופל. עם זאת, מומלץ כי כל אדם שעלול להימצא בקבוצת סיכון לאוטם שריר הלב להגיע מידית לבדיקה רפואית וטיפול בכל מצב של כאבים בחזה או הרגשה כללית לא טובה.
מהם גורמי הסיכון להתקף לב?
התקף לב הינו מצב רפואי אשר מושפע בעיקר מאורח חיים, על אף שקיימים גורמי סיכון רבים אחרים למצב זה. על מנת להפחית את הסיכון להתרחשות התקף לב חשוב להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת, הימנעות מלחץ בבית ובמקום העבודה, הקפדה על פעילות גופנית מתונה וכדומה.
בין גורמי הסיכון העיקריים להתקף לב ניתן למנות:
- עישון – אקטיבי ופאסיבי. העישון מגביר את הסיכון להופעת קרישי דם ולהצטברות כולסטרול ופלאק טרשתי בדפנות העורקים.
- גיל – גברים מעל גיל 45 ונשים מעל גיל 55 נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר להתרחשות התקף לב.
- לחץ דם גבוה – עלול לגרום להגברת טרשת העורקים. לכן, אצל אנשים מבוגרים מומלץ לבדוק לעיתים קרובות את לחץ הדם ולהקפיד על תזונה דלת מלח ומשקל תקין.
- רמת שומנים גבוהה בדם – עלולה לגרום להצטברות טריגלצרידים, פגיעה בכלי הדם והגברת הסיכון להתקף לב.
- מיעוט בפעילות גופנית והשמנה – עלול לגרום למגוון רחב של מחלות לב.
- היסטוריה משפחתית של התקפי לב – בעיקר אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה.
- אורח חיים עמוס ולחוץ.
- כולסטרול גבוה.
הסימנים להתקף לב
הסימנים העיקריים להתקף לב הינם כאבים בחזה, סחרחורת, זיעה קרה, דקירות בצד השמאלי והרגשת נימול ביד. עם זאת, לא תמיד כל הסימנים ברורים ומופיעים בבת אחת. על רופא מטפל, פאראמדיק, רופא מיון וכל איש רפואה המטפל באדם הלוקה בהתקף לב לקרוא נכונה את התסמינים ולטפל מידית בחולה. טיפול מידי עשוי להציל חיי אדם, בעוד שאבחון מאוחר או שגוי עלול לגרום לנזק בלתי הפיך ואף למוות.
רשלנות רפואית הקשורה להתקפי לב
רשלנות רפואית עלולה להתרחש בלא מעט מקרים במהלך האבחון והטיפול בהתקפי לב. להלן מספר דוגמאות:
- אבחון שגוי של מצב רפואי של המטופל.
- אבחון שגוי של תרשימי א.ק.ג.
- התעלמות מתסמינים ומתלונות המטופל (כגון קוצר נשימה, כאבים בחזה וכדומה).
- התרשלות בעריכת בדיקת רקע והיסטוריה רפואית ומשפחתית של המטופל.
- התעלמות מממצאי בדיקת א.ק.ג ובדיקות אחרות.
- אי ביצוע בדיקות נדרשות או הפניה לחדר מיון כנדרש.
- אי הפניה לבדיקת א.ק.ג חוזרת ובדיקת אנזימי לב.
- מהלך טיפולי שגוי באדם הסובל מהתקף לב (כגון ביצוע צנתור).
- מתן טיפול תרופתי שגוי, כגון תרופות למניעת קרישי דם וכדומה.
- אי קבלת חוות דעת נוספת.
תביעת רשלנות רפואית באבחון שגוי של התקף לב
בכל מקרה בו נגרם נזק כתוצאה מאבחון שגוי או אי אבחון התקף לב, מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית ונזקי גוף על מנת לגבש אסטרטגיה משפטית נכונה ולבחון את עילת התביעה. תביעה בגין רשלנות רפואית אשר מתקבלת על ידי בית המשפט, תזכה את הניזוק או את שאיריו בדרך כלל בפיצויים גבוהים במטרה לבטא את הנזקים החמורים שנגרמו, ואת הפגיעה באיכות החיים.
קיימת פסיקה ענפה בבתי המשפט בישראל הנוגעת לתביעות בעילה של רשלנות רפואית באי אבחון או אבחון מאוחר של התקף לב. לרוב, תהא טענת התובע שההתקף נתן סימניו כבר בשלב מוקדם וכי על הרופא המטפל היה לחשוד בסימנים אלה כבר אז כמרמזים על התקפת לב, ולטפל בחולה מידית. לו היה המטופל מקבל טיפול בהקדם, נזקו היה נמוך משמעותית ולעתים אף היה בכך כדי להציל את חייו.