גילוי מוקדם הוא אמצעי הריפוי הטוב ביותר לסרטן השד וככל שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה גדלים ועומדים בממוצע, על 90%. מכאן, אנו למדים כי מרביתן של הנשים המאובחנות בשלב מוקדם כחולות בסרטן השד, ירפאו מן המחלה.
הגורמים לסרטן השד, אינם ידועים במלואם, אך ישנם מספר גורמי סיכון כמו גיל, היות שהסיכון לחלות בסרטן השד, עולה עם הגיל. לכן, ישנה הנחייה לבצע בדיקת ממוגרפיה, אחת לשנתיים, מעל גיל 50. ישנו גם פן גנטי למחלה וכאשר למטופלת, אם או אחות, אשר חלו במחלה, המטופלת נמצאת בסיכון גדול יותר לחלות בה.
ישנם מספר סימפטומים למחלה כמו שינויים במבנה השד, בגודלו או בצורתו, כאשר האישה חשה בגוש בשד, גירוד בשד שאינו חולף, פריחה על הפטמה או מסביב לה וכיוצא בזה.
משאובחנה אישה כחולה בסרטן השד, יקבל הרופא החלטה לגבי תכנית הטיפול, אשר במסגרתה, נלקחים בחשבון, מספר נתונים: מצב המחלה, סוג הגידול, האם התפשט לאיברים אחרים, גילה של המטופלת ומצבה הבריאותי הכללי.
כאמור, גילוי מוקדם הוא המפתח לריפוי ולכן אבחון מאוחר של סרטן השד, עלול לפגוע משמעותית בסיכויי ההחלמה מן המחלה. באילו מקרים מתרחש אבחון מאוחר?
התעלמות מתלונות המטופלת
אחד המקרים של אבחון מאוחר, נגרם בשל התעלמות הרופא המטפל מתלונות המטופלת, למרות כי הן מקימות חשד לסרטן השד. הרופא אינו שולח את המטופלת לבדיקות שונות לגילוי סרטן השד וכך מונע גילוי מוקדם של המחלה. מחדל זה חמור עוד יותר, כאשר המטופלת נמצאת בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן השד, בשל התקיימותם של גורמי סיכון כמו גיל, או היסטוריה משפחתית.
לעיתים, המטופלת עברה בדיקת ממוגרפיה תקינה בסמוך למועד התלונות ובמקום לשלוח את המטופלת לבדיקה חוזרת, שולח אותה הרופא אל ביתה, ללא כל המשך בירור רפואי.
אבחון שגוי של בדיקות
מקרים לא מעטים של אבחון מאוחר של סרטן השד, הם תוצאה של אבחון ופענוח שגוי של אחת או יותר מן הבדיקות לגילוי המחלה, כמו בדיקת ממוגרפיה ובדיקת ביופסיה.
על פענוח בדיקת הממוגרפיה למשל, אשר מהווה את האמצעי המרכזי לגילוי המחלה, מופקד הרדיולוג. אם לא אבחן הרדיולוג נכונה את תוצאות הבדיקה, הרי שהוא מונע את המשך הבירור הרפואי ויכול לגרום לאבחון מאוחר של המחלה. זאת משום שכאשר בדיקת הממוגרפיה תקינה, לא תבוצענה, ככלל, בדיקות נוספות.
לעומת זאת, אם ממצאי הבדיקה שליליים, תבוצע בדיקת ממוגרפיה נוספת ואם זו תראה את אותם הממצאים, תופנה המטופלת לבדיקות נוספות כמו בדיקת ביופסיה.
אי שליחת המטופלת להמשך בירור רפואי
כאשר בדיקת הממוגרפיה, העלתה חשד לקיומו של סרטן השד, מחויב הרופא המטפל, להפנות את המטופלת, לבדיקת ממוגרפיה חוזרת. אם הממצאים השליליים, חזרו על עצמם, יש צורך בהמשך בירור רפואי.
יש לערוך בדיקות נוספות כמו בדיקת אולטרסאונד, המהווה בדיקה משלימה לבדיקת הממוגרפיה. כמו כן, יש לערוך בדיקת MRI ובדיקת ביופסיה. ישנם מספר סוגים של בדיקות ביופסיה, כאשר בכל מקרה, יש לבחור את סוג הבדיקה המתאים ביותר, על פי הנסיבות.
מטרת הבדיקות, היא לבדוק האם הגידול שנראה בבדיקת הממוגרפיה, הוא גידול שפיר או ממאיר, מהו גודלו, האם הוא התפשט לאזורים אחרים בגוף וכדומה. כל הנתונים הללו חשובים ביותר, על מנת לבחור את תכנית הטיפול הטובה ביותר למטופלת ובכך, לשפר את הסיכויים לריפוי המחלה.
מחדלו של הרופא להפנות את המטופלת, להמשך בירור רפואי, כאמור, למרות קיומו של חשד לסרטן השד, הוא רשלנות רפואית, אשר עלולה לגרום לאבחון מאוחר של המחלה ולפיכך, לפגיעה מהותית מאוד בסיכויי ההחלמה.